פרנץ סצ'י (משורר)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פרנץ סצ'י (במקור שמואל שוורץ,[1] בהונגרית: Szécsi Ferenc; טיסהפישפקי, 29 באפריל 1892[2] – בין 1941 לבין 1945) היה משורר, מתרגם יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה
פרנץ סצ'י נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף שוורץ (1858–1922)[3] סוחר, ושל יוליה וקסמן (1860–1920)[4] פרנץ שוורץ שינה את שם משפחתו לסצ'י בשנת 1900 יחד עם אביו.[5] על שירותו במלחמת העולם הראשונה זכה במעמד של "לוחם תחת אש"[6] הוא שירת בשדות הקרב בחזיתות הרוסית והאיטלקית. בדוברדון נפל בשבי האיטלקי ועבר מספר מחנות שבויים בסיציליה. במהלך השבי כתב את השירים לכרך השירה הראשון שלו אדיו סיניורינה (Addio Signorina).[7]
תרגומים הספרותיים מאיטלקית פורסמו בכרך השירה השני שלו בשם "חמניות" בשנת 1924, על כרך שיריו זה כתב "העיתון של השעה 8":
"פרנץ סצ'י הוא משורר האהבה הטהורה, השלווה והשקט, שכרך שיריו השני בשם חמניות פורסם כעת. הכרך של יותר ממחצית מאה שירים הוא ביטוי נאמן למאות מצבי הרוח של בני הנוער. כשהם מבוטאים כך בצורה אמנותית, מעניקים הם אחדות מושלמת לנפש האדם הצעיר, המתפתחת באמצעות אהבה, שלווה, רעד, אכזבה. וציפיות. הערך האמיתי של הליריקה של פרנץ סיצ'י הוא העיצוב הקפדני של שיריו. מה שמעיד יותר מכל על כך הם תרגומי המשוררים האיטלקים גבריאלה ד'אנונציו, ג'וזואה קרדוצ'י, דה ורונה, לורנצו סטקטי (Lorenzo Stecchetti).[8] לפרנץ סצ'י ללא ספק מגיע מקום בשורה הראשונה של דור המשוררים ההונגרי הצעיר.[9]
הכרך השלישי שלו, ששמו היה "סולו לכינור", הוקדש לנשמתו ולנפשו של ניקולו פאגאניני.
תחומי המחקר של סצ'י היו קשרי הספרות האיטלקית-הונגרית, מתרגמים איטלקיים של המשורר ההונגרי שנדור פטפי ויצירותיהם של כמה משוררים איטלקים.[10] במחצית השנייה של שנות העשרים עבד על כרך של 320 עמודים בשם "האנתולוגיה של משוררים איטלקים מודרניים" שלתוכו תרגם להונגרית שירים מאת גבריאלה ד'אנונציו, פיליפו תומאזו מארינטי, ג'ובאני פאפיני, מריו קאררה ואחרים.[11] כרך השירים שלו שכלל שירי 60 משוררים הושלם בשנת 1931.[12] באפריל, בישיבת החברה מתיאש קורווין, הוא קרא ארבעה תרגומים ספרותיים בהצלחה רבה, ויושב הראש, אנטל ראדו, בירך את פרנץ סצ'י על עבודת התרגום הספרותית שלו. הסופר פרנץ הרצג עסק גם הוא באנתולוגיה זו של סצ'י, אך המו"לים לא רצו לקחת את הסיכון לפרסם אותה ואמרו "מי קורא שירה היום?" [13]
ב 11 בדצמבר 1930, בבודפשט, נשא סצ'י לאישה את פאולינה מטילד קיראי שהייתה צעירה ממנו ב-12 שנים, ילידת שארוואר, בתם של יאנוש קיראי ושל מאטילד רוט.[14] לאחר מכן עבד סצ'י כמפקח הראשי של העיתון החשוב פסטר לויד שיצא בבודפשט בשפה הגרמנית. לרגל ביקורו של המלך האיטלקי בהונגריה בשנת 1937, כתב מלחין האופרטות שאנדור רוז'ניאי מארש איטלקי-הונגרי, שאת הטקסט ההונגרי שלו כתב פרנץ סצ'י ואת הטקסט האיטלקי רנזו אַווה (Renzo Ave).[15]
פרנץ סצ'י מתואר בגיליון כתב העת "אור" (Világosság) מ-7 בספטמבר 1947 כאחד המפרשים המצטיינים של הליריקה האיטלקית, שהפך לקורבן של הפשיזם בנסיבות טרגיות (נספה בשואה).
יצירותיו
שירו הראשון בשם "ברקרולה" שפורסם בדפוס, פורסם בגיליון 22 בינואר 1922 בכתב העת "זמנים החדשים" (Új Idők).[16]
- Addio Signorina (שירים, 1922)[17]
- חמניות (שירים, תרגומים, 1924)[18] דף השער של הכרך הוא היצירה האמנותית האחרונה של דז'ה בר.[19]
- סולו לכינור (שירים, 1925)[20]
- שירי ג'וקונדה (שירים)
לקריאה נוספת
- מחברי המחוזות של יאס-נאג'קון-סולנוק בלקסיקון הספרותי ההונגרי החדש (המקור של הלקסיקון הספרותי ההונגרי החדש מערבב את הנתונים ועם יצירתו של עם הסופר פרנץ סצ'י (1905-1945))
- הלקסיקון הגדול של רוואי, כרך 20: מוסף: ז'ולט-בר (1927)
- ליטרטורה 1. גיליון 1926/3. עמוד 24.
- יוז'ף רוואי - בלה קהאלמי (עורך): לקסיקון ספרותי הונגרי (בודפשט, 1947) עמ' 525.
- בנדק מרתל (עורך): לקסיקון ספרותי. בודפשט, 1927
קישורים חיצוניים
.jpg){kind=link}
הערות שוליים
- ^ A Sámuel héber megfelelője, így szerepel az anyakönyvben: "Feri (Smuel)".
- ^ A törökszentmiklósi izraelita hitközség születési anyakönyve 15/1892. folyószám.
- ^ "Szécsi (Schwarcz) Adolf halotti bejegyzése a kunhegyesi polgári halotti akv. 36/1922. folyószáma alatt".
- ^ "Wachsmann Júlia halotti bejegyzése a kunhegyesi polgári halotti akv. 113/1920. folyószáma alatt".
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 123722/1900. NL-OL 30806. mikrofilm 341. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1900. év 38. oldal 18. sor
- ^ Tűzharcos minőségét a m. kir. honvédelmi miniszter által 619475/Hg1938.001.570 sz. a. kiállított igazolány igazolja.
- ^ Világ, 1923. január 6. (14. évfolyam, 4. szám) 9. old.
- ^ Helyesen: Carducci
- ^ 8 Órai Ujság, 1924. szeptember 28. / 203. szám, 7. old.
- ^ "Százötven olasz vers harca a nyomdafestékért". Budapesti Hírlap. 51 (75): 4. 1931-04-02.
- ^ Ujság, 1927. november 19. (3. évfolyam, 263. szám) 4. old.
- ^ 8 Órai Ujság, 1931. március 28. (17. évfolyam, 71. szám) 7. old.
- ^ Százötven olasz vers harca a nyomda festékért. Budapesti Hírlap, 1931. április 2. / 75. szám, 4. old.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. állami házassági akv. 1920/1930. folyószáma alatt.
- ^ "Olasz-magyar induló a királylátogatás emlékére". Budapesti Hírlap. 57 (129): 7. 1937-06-10.
- ^ "Barcarola". Új Idők. 28 (4): 80. 1922-01-22.
- ^ "Új könyvek". Új Idők. 28 (51): 481. 1922-12-17.
- ^ Recenziója: "Szécsi Ferenc: Napraforgó". Budapesti Hírlap. 45 (13): 9. 1925-01-17.
- ^ Az Ujság, 1924. október 16., 11. old.
- ^ Recenziója: "Hegedűszóló". Budapesti Hírlap. 46 (41): 9. 1926-02-20.
