פרנץ דליטש
פרנץ דליטש (לעיתים דליץ'; בכתיב מיושן: דעליטש; מגרמנית: Franz Delitzsch) (23 בפברואר 1813, לייפציג – 4 במרץ 1890, שם) היה מלומד ותאולוג לותרני גרמני, ומראשוני חוקרי מדעי היהדות. הוא כיהן כפרופסור לתאולוגיה באוניברסיטאות רוסטוק (1846–1850), ארלנגן (עד 1867) ולייפציג (מ-1867 ועד מותו).
דליטש נחשב לאחד מגדולי חוקרי התנ"ך (העברי) במאה ה-19. בנוסף, תמך והיה מראשוני הדוחפים להקמת מדעי היהדות כדיסציפלינה אקדמית נפרדת. הוא הגן על הקהילה היהודית מפני התקפות אנטישמיות. ב-1880 ייסד את המכון היהודי בלייפציג, למטרת הכשרתם של מסיונרים שיפעלו בקרב היהודים.
כיום זכור דליטש בעיקר כמתרגם הברית החדשה לעברית. דליטש גם חיבר, בשיתוף עם יוהאן פרידריך קרל קייל, פירוש לתנ"ך שראה אור ב-1861 ועדיין נותר בדפוס.
בנו, פרידריך דליטש (1850-1922), היה אשורולוג ידוע שפרסם כתבי פולמוס נגד התנ"ך העברי ("הברית הישנה") ונגד היהדות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרנץ דליטש |
- הברית החדשה בתרגום דליטש
- "פרנץ דליטש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
24005329פרנץ דליטש