פרידריך דליטש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרידריך דליטש
Friedrich Delitzsch
לידה 3 בספטמבר 1850
פטירה 19 בדצמבר 1922 (בגיל 72)
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים גרמניה
תרומות עיקריות
חקר השפה האשורית והקשר בין תרבות בבל והתנ"ך.

פרידריך דליטשגרמנית: Friedrich Delitzsch‏; 3 בספטמבר 1850 - 19 בדצמבר 1922) היה אשורולוג גרמני, בנו של מתרגם הברית החדשה לעברית, פרנץ דליטש.

חייו

דלישט נולד בארלנגן ולמד בלייפציג ובברלין. בשנת 1874 הוכשר כמרצה לשפות שמיות ואשורולוגיה בלייפציג. ב-1885 קיבל תואר פרופסור בלייפציג, ולאחר מכן גם תוארי פרופסור בברסלאו (1893) ובברלין (1899). הוא היה ממייסדי החברה האוריינטלית הגרמנית (Deutsche Orient-Gesellschaft), והיה מנהל של המחלקה למזרח הקרוב במוזיאונים המלכותיים.

פרידריך דליטש התמחה בלימודי השפות העתיקות של המזרח התיכון, ופרסם מספר עבודות על השפה האשורית, ההיסטוריה של אשור ועל תרבותה. הוא זכור בעיקר בגלל הביקורת שלו כנגד התנ"ך. בשנת 1902 חפר במשך שמונה חודשים את האתר של העיר השומרית שורופק בשיתוף האדריכל הגרמני רוברט קולדווי (Robert Koldewey). הממצאים שלהם כללו מאות לוחות חרס מהתקופה שקדמה לסרגון מאכד (המאה ה-24 לפנה"ס).

ב-1902 פרסם סדרת הרצאות שנויות במחלוקת שכותרתה "בבל והתנ"ך" (Babel und Bibel בגרמנית), בה טען כי מקור כתבי הברית הישנה באגדות בבליות עתיקות, כולל סיפורי הבריאה והמבול, וכי אברהם אבינו וחמורבי היו ידידי נפש, ועוד התקפות שונות ומשונות. האשורלוג היהודי המפורסם יוליוס אופרט, דחה בלעג את הסערה שעוררו טענותיו וסתר אותם בזו אחר זו. במהלך השנים הבאות תורגמו ספריו למספר שפות, וההרצאה "בבל והתנ"ך" הוצאה בהוצאות מחודשות. בשנות העשרים המוקדמות פרסם דליטש את שני חלקי הספר "התעתוע הגדול", חיבור ביקורתי על ספרי תהילים, הנביאים ויתר הספרי התנ"ך. דליטש פיקפק נמרצות גם בדיוק ההיסטורי של התנ"ך דוגמת סיפור כיבוש הארץ ודן בלקויות של ערכי המוסר המתבטאים בתנ"ך.

לקריאה נוספת

  • מלחמת הלוחות: ההגנה על המקרא במאה התשע-עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך, יעקב שביט ומרדכי ערן, הוצאת עם עובד 2003

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך דליטש בוויקישיתוף

23046397פרידריך דליטש