פרנסיס סלוודור
פרנסיס סלוודור (באנגלית: Francis Salvador, 1747 - 1 באוגוסט 1776) היה היהודי הראשון שכיהן כחבר בבית מחוקקים של אחת המושבות (של המושבה הבריטית דרום קרוליינה) עוד לפני עצמאותה של ארצות הברית. היה גם היהודי הראשון שנהרג במלחמת העצמאות של ארצות הברית[1].
קורות חיים
לונדון
סלוודור נולד בלונדון ב-1747, למשפחה יהודית מפורסמת, מצאצאי מגורשי פורטוגל, משפחת סלוודור שנקראה במקור ישורון רודריגז. המשפחה הגיעה מפורטוגל להולנד ומשם עם השנים לאנגליה. דודו, ג'וזף סלוודור (1716–1786), היה מראשי הקהילה היהודית של אנגליה, היהודי היחיד שכיהן כדירקטור בחברת הודו המזרחית הבריטית ומי שהשפיע רבות על קבלתו בפרלמנט הבריטי של חוק התאזרחות היהודים ב-1753.
כשהיה סלוודור בן שנתיים בלבד נפטר אביו, יעקב סלוודור, והוא ירש הון עצום, אולם הון זה הלך ברובו לאיבוד עקב השקעת המשפחה בנכסי דלא ניידי בליסבון. נכסים אלה נהרסו כמעט כולם ברעידת האדמה הגדולה שפקדה את אותה עיר ב-1755. בהיותו בן עשרים, הוא התעשר מחדש כשהתחתן עם שרה, בתו של דודו ג'וזף סלוודור, שהביאה איתה נדוניה גדולה. אולם גם העושר הזה נעלם כמעט כולו, עקב השקעה כושלת שהוא עשה בחברת הודו המזרחית ההולנדית, שהייתה אותה עת כבר בדרך לפשיטת רגל.
דרום קרוליינה
ב-1773 לקח עמו סלוודור חלק מההון שנותר לו, ובהשאירו מאחור, תחת השגחתו של ג'וזף סלוודור, את אשתו וארבעת ילדיו, היגר לדרום קרוליינה ורכש בה קרקעות בקנה מידה גדול. במקביל יצר במדינתו החדשה גם היכרויות במידה מספקת, כך שתוך פחות משנה נבחר לבית המחוקקים החדש שהוקם במושבה, אף על פי שבהתאם לחוק ששרר באותה עת במקום, אסור היה ליהודי לבחור או להיבחר לכהונה שכזו. בינואר 1775, בהיותו בן 27 בלבד נכנס סלוודור לתפקידו כחבר האספה המחוקקת של דרום קרוליינה, האספה הראשונה של אותה מושבה בריטית, שהתכנסה בצ'ארלסטון. הוא שב ונבחר כציר האספה המחוקקת של דרום קרוליינה גם בנובמבר 1775 ועתיד היה להישאר בתפקיד זה עד יום מותו, באוגוסט 1776. במסגרת תפקידו היה מראשי התומכים בהכרזת העצמאות האמריקאית.
בתחילת 1776 פתחו האינדיאנים של דרום קרוליינה (שבט הצ'רוקי), בהתקפה על המתיישבים הלבנים במערב המושבה. היה זה עקב הסתה בריטית, שביקשה לפצל את כוחה של המושבה, שניהלה אותה עת קרב מולם באזור החוף, במזרח. ביולי 1776 החלו האינדיאנים לנצח במערכה במערב ולטבוח במתיישבים. סלוודור עצמו רכב מקצה דרום קרוליינה אל הקצה השני, להזעיק עזרה (הוא מכונה בשל כך לעיתים "פול רוויר של הדרום"). הוא שב לחזית המערבית עם התגבורת ונפל ב-1 באוגוסט 1776 בקרב מול האינדיאנים, פחות מחודש לאחר הכרזת העצמאות של ארצות הברית, והוא בן 29 בלבד.
לאחר מותו
ארבע שנים לאחר מותו, ב-6 ביוני 1780 הוטבלו לנצרות אשתו ושלושה מארבעת ילדיו של סלוודור[2].
הקהילה היהודית של צ'ארלסטון מחלקת עד היום פרס הקרוי על שמו - "פרס סלוודור"[3].
עיריית צ'ארלסטון קבעה בפארק וושינגטון שבמקום, לוח זיכרון לציון פועלו, בו נאמר:
Born an aristocrat, he became a democrat
An Englishman, he cast his lot with America
True to his ancient faith, he gave his life
For new hopes of human liberty and understanding
ראו גם
לקריאה נוספת
- Jane Gerber, The Jews of Spain: a history of the Sephardic experience, New York: Free Press, 1992, מסת"ב 0-02-911573-6
- Tina Levitan The Firsts of American Jewish History 1492–1951, Brooklyn: The Charuth Press, 1952
- Pencak, William, Jews and Gentiles in Early America 1654–1800, Ann Arbor: University of Michigan Press, 2005, מסת"ב 978-0-472-11454-2
קישורים חיצוניים
- "סַאלְוַואדוֹר, פְרַאנְצִיס", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 131, באתר HebrewBooks
- פרנסיס סלוודור, באתר Jewish Virtual Library
- פרנסיס סלוודור, באתר האנציקלופדיה היהודית
- "Francis Salvador: Became "Paul Revere" of the South", באתר Florida Atlantic University Libraries
- פרנסיס סלוודור, באתר American Revolution Blog
- "The First Jew to Give His Life for America", באתר Roots of Faith
הערות שוליים
- ^ "Harvard Magazine", ינואר - פברואר 2003
- ^ "Francis Salvador, Jewish Martyr of the American Revolution", באתר מוזיאון טוויקנהאם
- ^ "פרס סלוודור", באתר הקהילה
24694292פרנסיס סלוודור