פרנסואז מולי
פרסים והוקרה |
מסדר האמנויות והספרות, 2001 לגיון הכבוד, 2011 |
---|
פרנסואז מולי (בצרפתית: Françoise Mouly; נולדה ב-24 באוקטובר 1955) היא אמנית, קומיקסאית, עורכת ומוציאה לאור יהודיה (גיורת) צרפתית-אמריקאית, מייסדת מגזין הקומיקס הנחשב RAW והמנהלת האמנותית של מגזין התרבות האמריקאי הניו יורקר מאז 1993. נשואה לקומיקסאי ארט ספיגלמן, ואמה של הסופרת נדיה ספיגלמן. ממשלת צרפת עיטרה את מולי כאבירת מסדר האמנויות והספרות בשנת 2001, וכאבירת לגיון הכבוד בשנת 2011.
קורות חיים
מולי למדה אדריכלות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז, אך בעקבות גירושי הוריה הפסיקה את לימודיה ועברה לארצות הברית בספטמבר 1974 לשנת שבתון. לאחר תקופת שהות בימק"א ובצבא הישע היא עברה לדירת לופט בסוהו (בו היא מתגוררת עד היום) והיא התפרנסה מעבודות שונות ומשונות: מוכרת סיגריות בקיוסק, מנהלת דגמים אדריכליים בסוכנות יפנית, שחקנית לא מקצועית בהצגה של ריצ'רד פורמן ("Pandering to the Masses") וכציירת בתים. באמצעות מגוון עבודות אלה, הפכה מולי לחלק מקהילה קטנה של אמנים מקומיים, בעיקר יוצרי קולנוע. היא נתקלה לראשונה בארט ספיגלמן באמצעות קריאת מגזין הקומיקס Arcade שהיה שותף לפרסומו. קולנוען האוונט-גארד קן ג׳ייקובס הכיר ביניהם כשספיגלמן ביקר בעיר בהזדמנות. בשנת 1976 נאלצה לחזור לפריז, שכן לא הייתה לא ויזת הגירה, בעיה שנפתרה בזכות נישואיה[1].
בשנת 1977, עבדה כצבעית (Colorist) עצמאית במארוול קומיקס; היא התאמנה כמדפיסה בקורס להכשרה מקצועית.
היא נשואה מאז 1977 לארט ספיגלמן, קומיקסאי אמריקאי ויוצרו של מאוס. הזוג נישא בעיריית ניו יורק, ולאחר מכן שוב בנישואים דתיים. היא התגיירה על מנת לספק את אביו של ספיגלמן, ולדק[1].
מבקר הקומיקס וההיסטוריון ג'יט הר פרסם ביוגרפיה של מולי בשנת 2013 בשם "In Love with Art: Françoise Mouly's Adventures in Comics with Art Spiegelman".
היא מתגוררת בניו יורק עם ספיגלמן ושני ילדיהם, נדיה (נולדה ב-1987) ודשיאל (נולדה ב-1991).
קריירה
בין 1977 ל-1991, פרסמה וערכה מולי את המדריכים "רחובות סוהו" ו"מדריכת טריבקה", מדריכים שמומנו על ידי מודעות. היא הקימה את הוצאת הספרים "Raw Books & Graphics" בשנת 1978 והחלה לפרסם אוגדנים גרפיים שונים בסוף אותה שנה.
כדי להרחיב ולהעמיק את הפעילות הגרפית הזו, היא הקימה יחד עם ארט ספיגלמן את כתב העת RAW, אותו הם ניהולו והוציאו לאור משנת 1980 עד 1991. פרנסואז מולי הופיעה בשנת 1988, בסרט התיעודי "Comic Book Confidential".
טינה בראון נעשתה העורכת של הניו יורקר ב-1992, ושכרה את מולי כמנהלת האמנותית של המגזין בשנת 1993. מוקפת בקומיקסאים ואמנים צעירים כמו קרטר גודריץ', אביגיל גריי סוורץ ובארי בליט, מולי מחדשת את שער העיתון המפורסם בהומור ובפנטזיה[2].
בשנת 2000 היא הקימה את מחלקת "Raw Junior", שפרסמה את Little Lit, אוספי הקומיקס לילדים, ובאפריל 2008 את Toon Books, קומיקס בכריכה קשה לילדים (הראשון היה "Benny and Penny" מאת ג'פרי הייז).
בשנת 2000 היא ערכה ספר שאסף את עטיפות הניו יורקר, לרגל 75 שנה למגזין; בשנת 2005 היא אצרה תערוכה בנושא זה במוזיאון נורמן רוקוול בסטוקברידג', מסצ'וסטס. בשנת 2007 היא אצרה יחד עם דודי קזנג'יאן תערוכה של ציורים ואיורים בנושא הנזל וגרטל בגלריה מט בלינקולן סנטר שבניו יורק.
לאחר היבחרו של דונלד טראמפ לנשיאות, פרנסואז מולי ובתה נדיה פרסמו את כתב העת "Resist!" במחאה[3].
קישורים חיצוניים
- פרנסואז מולי, באתר למביק
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 D'après Bill Kartalopoulos, "A RAW History: Part One", Indy Magazine
- ^ Pauline Daubas (ביולי 2018). "Françoise Mouly : Des unes qui font la une". Reporters sans Frontières (בFrançais). ISSN 1958-0797.
{{cite journal}}
: (עזרה)תבנית ציטוט עם ציון שפה לא מזוהה (link) - ^ Rédaction du Monde (9 בספטמבר 2017). "Art Spiegelman en résistance contre Donald Trump". Le Monde.
{{cite journal}}
: (עזרה)
34174632פרנסואז מולי