פרידריך ראצל
 | |
| לידה | 30 באוגוסט 1844 |
|---|---|
| פטירה | 9 באוגוסט 1904 (בגיל 59) |
| ענף מדעי | גאוגרפיה, אתנוגרפיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| תרומות עיקריות | |
| טביעת המונח "מרחב מחיה" (Lebensraum) | |
פרידריך ראצל (בגרמנית: Friedrich Ratzel; 30 באוגוסט 1844 – 9 באוגוסט 1904) היה גאוגרף ואתנוגרף גרמני בן המאה ה-19. ידוע בעיקר בשל טביעת המונח "מרחב מחיה" (Lebensraum), והשימוש הראשוני בו, בהקשר ששימש מאוחר יותר את התנועה הנאצית בגרמניה.
חייו
ראצל נולד בעיר קרלסרוהה למנהל המשק של הנסיך מבאדן. לאחר סיום לימודיו בתיכון הועסק כשוליית רוקח. עד שנת 1868 סיים לימודים גבוהים קלאסיים וכן לימודי זואולוגיה באוניברסיטאות של היידלברג, יינה וברלין. לאחר סיום לימודיו ובעקבות טיולים שערך החל להתמחות בגאוגרפיה בעיקר באזור הים התיכון. לפרנסתו הועסק כעיתונאי לענייני טיולים בעיתון בעיר קלן.
בשנים 1874–1875 השתתף ראצל במשלחת מטיילים לצפון אמריקה, מקסיקו וקובה. עבור ראצל היה טיול זה נקודת מפנה משמעותית בקריירה, והוא החל לחקור את השפעת התושבים ממוצא גרמני ומקבוצות אתניות נוספות על צפון אמריקה, בעיקר באזור המערב התיכון של ארצות הברית.
עבודת הסיכום שלו משנת 1876 יצרה תחום מחקרי חדש, שזכה לכינוי "גאוגרפיה תרבותית". לטענת ראצל, הערים הגדולות הן המקום הטוב ביותר לחקר תרבויות, מכיוון שהן משלבות בתוכן אורח חיים אינטנסיבי המאפשר להחצין במהירות וביעילות את אופיים וטבעם של בני האדם.
בשנים שלאחר מכן, לאחר שובו לגרמניה, שימש ראצל כמרצה בכיר לגאוגרפיה בבית הספר הטכני הגבוה במינכן, והגיע לדרגת פרופסור תוך שהוא מפרסם מחקרים ומנהל קריירה אקדמית בלבד. בשנת 1886 הצטרף לאוניברסיטת לייפציג, והרצאותיו נחשבו למבוקשות מאוד.
ראצל המשיך ופיתח את יסודות המחקר של "גאוגרפיה הומנית", המצביעה על הקשר בין בני האדם לבין סביבתם. עבודתו זו זכתה לפרשנויות שגויות של תלמידיו, אשר הדגישו בעיקר את ההיבטים הסביבתיים על פני ההיבטים החברתיים שעמדו בבסיס הרעיון המקורי.
בעבודתו משנת 1897 בנושא "גאוגרפיה פוליטית" השתמש ראצל לראשונה במושג "מרחב מחיה", והרחיב את הרעיון של דרוויניזם חברתי.
ראצל, שהיה מלומד חוקר רב-תחומי ובעל תחומי עניין נרחבים, ראה עצמו כגרמני נאמן, וככזה נטל חלק במלחמת פרוסיה-צרפת, שבהּ אף נפצע פעמיים במהלך הקרבות.
ראצל היה תומך נלהב של הקולוניאליזם הגרמני באפריקה ובפסיפיק.
כתביו
ראצל הושפע מאד מעבודותיהם של צ'ארלס דרווין וארנסט הקל. בשנת 1901 פרסם את המאמר "מרחב מחיה" בהקשר של ביוגאוגרפיה, ובכך הניח את היסודות לרעיון הגרמני של המונח "גאופוליטיקה".
כתביו של ראצל השתלבו היטב בתהליך הפיתוח התעשייתי של גרמניה לאחר הניצחון על צרפת. החיפוש אחר מקורות לחומרי הגלם, כמו גם אחר שווקים חדשים למכירות התוצרת התעשייתית, נראו כהצדקה להתרחבות והתפשטות גאוגרפית.
ראצל תרם תרומה משמעותית ליצירת הקשר בין היבטים ביולוגיים להיבטים של גאופוליטיקה בהקשר הגאוגרפי שלהם תוך התעלמות מן הגבולות המדיניים ההיסטוריים. ראצל ראה בהרחבת גבולותיה של מדינה את הביטוי לבריאותה של האומה עצמה, בדיוק בדומה לגוף החי.
מרחב המחיה על פי ראצל לא היה ביטוי פוליטי או כלכלי, אלא ביטוי להתפשטות והתרחבות רוחנית–לאומית. הצורך במרחב מחיה הוא גורם מדרבן ומניע של עמים בעלי רמה תרבותית גבוהה. ראצל ראה בגרמנים את בעלי הזכויות על המרחב, בהיותם בעלי התרבות הנעלה מכולם. על פי רעיון זה, על העמים החלשים והנחותים יותר מוטלת המשימה לתמוך ולשרת כלכלית את העם הגרמני, ואילו בתמורה יזכו מן הגרמנים להפריה ולהתפתחות תרבותית.
בניגוד לביטוי האלים הרצחני שקיבל הרעיון בשנים הבאות בידיהם של הנאצים, הרי שראצל ראה אותו כחלק מתהליך טבעי ובלתי אלים לחלוטין שבו משתלטות מדינות חזקות על מדינות חלשות מהן.
קישורים חיצוניים
