פרידריך ליסט
גאורג פרידריך ליסט (גרמנית: Georg Friedrich List; 6 באוגוסט 1789 - 30 בנובמבר 1846), היה כלכלן גרמני בולט במאה ה-19, אשר דגל בשיטה הלאומית, עליה גם כתב את ספרו המפורסם "השיטה הלאומית של הכלכלה הפוליטית".
ליסט נולד במחוז וירטמברג, בחלקה הדרום מערבי של גרמניה. הושפע רבות מאלכסנדר המילטון, שהיה שר האוצר הראשון של ארצות הברית, ואשר אופן פעולתו ודרך חשיבתו הייתה מנוגדת ואף ביקורתית ביותר כלפי הדוקטרינה של אדם סמית. ליסט התנגד לעיקרון הכלל עולמי של השיטה הכלכלית, אשר הייתה קשורה בקשר הדוק לדוקטרינת השוק החופשי, אותו עקרון שסמית פיתח וקידם. ליסט שם דגש על הרעיון הלאומי והתעקש על הצרכים המיוחדים של כל אומה בהתחשב בנסיבות ובעיקר ברמת התפתחותה.
השיטה הלאומית של הכלכלה הפוליטית
בספרו העיקרי, "השיטה הלאומית של הכלכלה הפוליטית", אשר פורסם ב-1841, פיתח ליסט אסכולה כלכלית שקיימת עד היום. בחיבור זה שלל את ההשוואה בין יחידים למדינות בכל הקשור למסחר. ליסט חשב, שסחר חופשי בין מדינות מכשיל את תיעושן של המדינות החקלאיות, וכן, שמדינה מתפתחת שסוחרת ללא מגבלות עם מדינה מתועשת, תיקלע לקיפאון כלכלי. זאת מכיוון שייבוא המוני של מוצרי תעשייה יבלום את התפתחות הכושר היצרני שלה; לפיכך, תמך ליסט בהגנה על התוצרת התעשייתית של המדינות החקלאיות באמצעות מכסי מגן, עד אשר מדינה זו תהפוך למתועשת. הוא השווה בין פרק-זמן, שבו מדינות בתהליך תיעוש זקוקות להגנה פרוטקציוניסטית, לתקופת-חיים אנושית המוקדשת לחינוך. למרות התנגדותו לסחר החופשי הדגיש ליסט שהוא מכיר ביתרונותיו של סחר בינלאומי חופשי וקרא להחזרת השיטה אחרי ש"החינוך התעשייתי" של גרמניה יושלם.
ליסט תרם משמעותית לקידום ולפיתוח הרכבות בגרמניה. ליסט האמין כי פיתוח רשת רכבות בכל אירופה יבטל את מימד האקראיות במלחמה ובכך יוביל לסיום כלל המלחמות באירופה[1].
השפעתו
עד 1914 ליסט וקרל מרקס היו שני הכלכלנים והתאורטיקנים הגרמנים המשפיעים ביותר. ליסט למעשה רתם את הלאומיות הגרמנית לאיחוד הכלכלה הגרמנית תוך כדי שהוא מתחשב ברמת התפתחותה המדינית כלכלית וגם בצרכיה של גרמניה. על ידי מערכות של חינוך מקצועי אותם הציע ורעיונו לגבי מערכת רכבות מסועפת הביא לאיחוד גרמניה כולה. בעקבות אנגליה בתקופתה המרקנטיליסטית ולא בעקבותיו של אדם סמית. כך למעשה תמך ליסט בתורה המרקנטיליסטית תוך שהוא שולל מכל וכל את הלסה פר (Laissez faire). וכך גם קרא לגרמניה להגביל את המסחר הבינלאומי המבוסס על יבוא ולהגדיל את היצוא, וכך צרכיה יענו באופן טוב יותר. ליסט ראה את המרקנטיליזם כהקזת כספה וזהבה של האומה, ולכן תמך במחסומים לסחר בדמות מיסים ומכסים ובמיוחד מכסי מעבר.
במהלך המאה השמונה עשרה הופיעו התאוריות של האסכולה הפיסיוקרטית והלסה פר בצרפת ובאנגליה, שכפרו לחלוטין בטענות המרקנטיליסטיות. הוגים כרישר קנטיון ואדם סמית טענו כי מחסומי הסחר לא רק שאינם מועילים לצבירת העושר של אומה, הם גורמים לדלדולו. הפתרון, על כן, טמון ב"לסה פר" ו"לסה פסה" (laissez passer) מילולית הכוונה ל: "תנו לנו לעשות" או"תנו לנו לעבור", כלומר הפחיתו את המכסים ותנו לסחר הבינלאומי להתקיים.
פיתוח נוסף לתאוריה העניק דייוויד ריקרדו, שהראה באמצעות עקרון היתרון היחסי שלו כי סחר בינלאומי חופשי מתגמל לא רק את המדינה המפותחת והחזקה כי אם גם את המדינה החלשה והמפותחת פחות. לאחר התפתחויות אלו ניתן היה להבחין בהשפעתו הרבה של ליסט על המדינות הגרמניות, עשרות רבות של שנים לאחר מותו. כך כאשר אסכולת הלסה פר נטמעה באופן חזק החל מאמצע המאה ה-18 ואפילו בריטניה שהזדהתה יותר מכל עם התאוריה המרקנטיליסטית (ואשר היוותה דוגמה לליסט) החלה לנוע לכיוון הלסה פר על ידי כך שהחלה להפחית את מסי המעבר, המכסים והגבלות הסחר שהטילה.
למרות כל אלו המדינות הגרמניות המשיכו לדגול בזרם המרקנטיליסטי שקידם ליסט בגרמניה (יחד עם ג'ון סטיוארט מיל באנגליה והנרי קליי בארצות הברית).בנוסף כחלק ממסורת הזרם המרקנטיליסטי, טען ליסט שיש להגן על "תעשיות צעירות" או לא מפותחות עד שיבשילו. גם בסוף המאה ה-19 אימץ אוטו פון ביסמרק את מדיניותו של ליסט המתנגדת לסחר בינלאומי.
גם מעבר לגרמניה, השפעתו של ליסט על התפתחות אומות הייתה משמעותית ביותר, כך לדוגמה יפן במאה ה-19 נהגה לפי המודל שלו.
ימיו האחרונים של ליסט היו קשים, ראשית הוא איבד את הונו האמריקני במשבר כלכלי חמור, בנוסף מחלות בריאותיות תקפו אותו עד ששם קץ לחייו ב-30 בנובמבר 1846.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ אריאל וישנה, "אל תשכחו את קלאוזביץ", השילוח גיליון 15, יוני 2019
29500438פרידריך ליסט