פרידה בן עמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרידה בן עמי
ענף מדעי זואולוגיה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מוסדות אוניברסיטת תל אביב

פרידה מתנה בן-עמי היא פרופסור חבר לזואולוגיה, חוקרת בתחום האקולוגי ומשמשת כמרצה בכירה בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. היא חוקרת בעיקר קשרים אקולוגיים ואבולוציוניים בין טפיל למארח בסביבת מים מתוקים. תחומי מחקרה כוללים: אבולוציה של רבייה זוויגית ואל-זוויגית, זיהומים מרובים והתפתחות הארסיות, השפעות סביבתיות, אפיגנטיות ואימהיות על חסינות המארח, כלאיים וטפילות. בנוסף בן עמי היא אוצרת רכיכות במוזיאון שטיינהרדט של אוניברסיטת תל אביב.

השכלה

ב-2005 היא סיימה את עבודה הדוקטורט באבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופסור יוסף הלר.[1]

ב-2009 סיימה מחקר פוסט דוקטורט במכון לזואולוגיה באוניברסיטת בזל, בשווייץ בהנחיית פרופסור דיטר אברט.

קריירה

בשנת 2010 הצטרפה כמרצה לבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, היא מונתה כמרצה בכירה בשנת 2015 וקיבלה מינוי כפרופסור חבר בשנת 2020.

תחומי מחקר

בן עמי מנהלת מעבדת מחקר תחת בית הספר לזואולוגיה של האוניברסיטה.

במחקרה, היא מתייחסת לסיבות ולהשלכות של אינטראקציות מארח-טפיל תוך התמקדות באקולוגיה האבולוציונית של מערכות מים מתוקים טבעיות. לשם כך היא חוקרת שתי מערכות מודל מימי: פרעושי מים מהסוג דפניה והמיקרוטפילים שלהם, וחלזונות מים מתוקים והטרמטודות הטפיליות שלהם. היא מאמינה בנקיטת גישה רב-גונית: על ידי ביצוע ניסויי מעבדה מבוקרים ברמת הפרט; על ידי הדמיית סביבות טבעיות למחצה, לפיהן אוכלוסיות של מארחים וטפילים מקיימים אינטראקציה במסוקוסמוסים; על ידי ביצוע עבודת שטח באוכלוסיות טבעיות; ועל ידי שיתוף פעולה הדוק עם תאורטיקנים כדי להכליל מנגנונים שנחשפו במערכות שלה למערכות מחלות אחרות.[1]

במסגרת המעבדה היא חוקרת את הקשרים האקולוגיים והאבולוציוניים בין טפיל ופונדקאי. היא מתמקדת בעיקר בחלזונות מים מתוקים ובדפניות (שהם סרטני מים קטנטנים) וטפיליהם. בנוסף המעבדה בראשותה חוקרת רבייה אל-זוויגית של חלזונות מתוך מטרה לענות על השאלה אם רבייה אל-זוויגית אפשרית, אז בשביל מה זקוקים לרבייה זוויגית? אחת התיאוריות היא, שמשום שהטפיל מתאים את עצמו לפונדקאי שלו, רבייה אל-זוויגית שבה הפרט משכפל את עצמו, תאפשר לטפיל סביבת גידול נוחה יותר, מאשר רבייה זוויגית שתערבב את הגנים ותגרום לשינויים שיפעלו לרעת הטפיל.[2] המחקר במעבדה משלב אקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית כדי לבחון אינטראקציות מארח-טפיל. בין השאר נחקרים דגי מים מתוקים וסרטנים כדי לחקור מגוון רחב של שאלות, כגון מדוע רבייה זוויגית מועדפת על רבייה אל-זוויגית בנוכחות טפילים? כיצד זיהום על ידי זני טפיל מרובים או מינים משפיע על התפתחות הארסיות? כיצד השפעות סביבתיות, אפיגנטיות ואמהיות משפיעות על חסינות המארח? ומה תפקידה של הטפילות בשמירה על כלאיים?[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0