פריבילגיה של לוחם החזית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פריבילגיה של לוחם החזיתגרמנית: Frontkämpferprivileg) הייתה פטור שנתנה ממשלת גרמניה הנאצית בין השנים 1933 ל-1935 ליהודי גרמניה שלחמו למען גרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה אך עמדו בפני פיטורים מתפקידים רשמיים תחת חקיקה אנטי-יהודית נאצית לפני מלחמת העולם השנייה.

החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי מ-7 באפריל 1933 נועד לאלץ את כל ה"לא-ארים" לפרוש ממקצוע עריכת הדין ומשירות המדינה. חוקים אנטי-יהודיים אחרים שהתקבלו ב-1933 ביקשו לגרש יהודים מתחומים אחרים בחיים הציבוריים. מהלכים אלה הובילו למחאה של קפטן ליאו לוונשטיין, נשיא אגודת חיילי החזית היהודים, [1]שכתב למנהיג הנאצי אדולף היטלר כדי להתלונן. הוא ציין כי מתוך חצי מיליון היהודים בגרמניה, 96,000 שירתו במלחמה ו-12,000 נספו. הוא כתב:

לאחר קורבנות הדם והשירותים למען המולדת, אנו מאמינים בתוקף שיהודי גרמניה זכאים לשוויון זכויות כאזרחים. עם זאת, בכאב עמוק אנו רואים כיצד מבזים אותנו וכיצד שוללים ממעגלים רחבים של יהודים את בסיס קיומם הכלכלי.[2]

גם נשיא הרייך פאול פון הינדנבורג, פילדמרשל לשעבר במלחמת העולם הראשונה, ביטא אי הסכמה במכתב להיטלר:

בימים האחרונים דווחו לי על מספר מקרים שבהם שופטים, עורכי דין ופקידי בתי המשפט שנפצעו במלחמה, עם תיעוד ללא רבב, נאלצו לפרוש ובהמשך שוחררו בגלל שהם ממוצא יהודי. בהסכמה של הממשלה ביום ההתעוררות הלאומית, ב-21 במרץ, פרסמתי את הכרוז לעם הגרמני בו אמרתי שאני משתחווה ביראת קודש לפני המתים וחושב בתודה על ניצולי המלחמה, על הפצועים וחבריי הוותיקים בחזית. עבורי, טיפול כזה בפקידים יהודים שהם ותיקי קרבות שנפצעו בחזית הוא באופן אישי בלתי ניתן להגנה.[3]

הינדנבורג התעקש שיש לאפשר לחיילי החזית היהודים ולבניהם להמשיך בעבודתם. החוק מ-7 באפריל 1933 כלל אפוא סעיף שפטר אנשים כאלה, ויצר את מה שנקרא Frontkämpferprivileg (פריבילגיה של לוחם חזית). להפתעת הנאצים, קרוב ל-50% מהפקידים היהודים שעמדו בפני פיטורים הצליחו להוכיח שהם נכנסו לקטגוריה הזו. [4] עם זאת, הפריבילגיה בוטלה לאחר מותו של הינדנבורג כאשר חוקי נירנברג משנת 1935 הנהיגו אפליה שיטתית של יהודים ושללו מהם אזרחות.[5]

הערות שוליים

  1. ^ יד ושם, ברית חילי החזית היהודים, באתר יד ושם
  2. ^ Ryback, Timothy W. (2016). Hitler's First Victims: And One Man's Race for Justice. Random House. p. 156. ISBN 978-1-78470-016-4.
  3. ^ Davidson, Eugene (2004). The Unmaking of Adolf Hitler. University of Missouri Press. p. 42. ISBN 978-0-8262-1529-1.
  4. ^ Longerich, Peter (1998).
  5. ^ Childs, David (2014). Germany in the Twentieth Century (RLE: German Politics). Routledge. ISBN 978-1-317-54228-5.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37127127פריבילגיה של לוחם החזית