פרויקט CORE
פרויקט CORE ליצירת תוכנית לימודים נגישה להוראת הכלכלה (Curriculum Open-Access Resources in Economics) הוא ארגון אשר יוצר ומפיץ חומרי לימוד לקידום רפורמה בלימודי הכלכלה. ספר ללימודי מבוא לכלכלה שנכתב על ידי צוות הפרויקט משמש ביותר מ-100 אוניברסיטאות ברחבי העולם. חומרי הפרויקט נגישים באינטרנט ללא עלות למשתמשים.
מקורות
CORE נוסד בסוף 2012, על ידי הפרופסורים וונדי קרלין מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון, סמואל בולס ממכון סנטה פה ואוסקר לנדרצ'ה, אשר באותו זמן היה מנהל בית הספר בכלכלה ומנהל עסקים של אוניברסיטת צ'ילה.[1] באותו זמן, פרופ' קרלין כתבה לעמיתים שונים והציעה להם לשתף פעולה כדי לשנות את תוכנית הלימודים תוך שהיא כותבת: "לשנות את תוכנית הלימודים לתואר ראשון בכלכלה זה כמו לסובב ספינת ענק של חצי מיליון טון. אבל אני חושבת שזה אולי הזמן הנכון ליוזמה כזו ואני מזמינה אתכם להצטרף אלי."[2]
בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 2008, נוצרו מספר קבוצות סטודנטים כמו "פורום סטודנטים לכלכלה" בישראל, היוזמה הבינלאומית של סטודנטים לכלכלה פלורליסטית (ISIPE) ו-Rethinking Economics בעולם, שדרשו שיפורים בתוכנית הלימודים המקובלת בכלכלה. ISIPE, למשל, טענו, כי "ההוראה במחלקות לכלכלה היא צרת אופקים ויש להשקיע מאמץ בהרחבת תוכנית הלימודים".[3] פרופסור קרלין כתבה כי:
"המודל הבסיסי של ספרי הלימוד הוא כושל. במודל זה, הפרט הכלכלי הוא לא מוסרי ואנוכי, מחירים בשווקים של תחרות משוכללת משווים היצע וביקשו ומביאים לתוצאות מיטביות בעוד השפעות סביבתיות, אי יציבות ואי שוויון הם היבטים משניים במקרה הטוב... למרות בעיותיו, מודל זה נשאר עמוד השדרה של מרבית הוראת הכלכלה לתואר ראשון. עד כמה שזה רחוק ממה שכלכלנים באמת עושים היום והדרך בה אנו חושבים, זו היא הכלכלה שנחרתת בדעת הקהל."[4]
עם השקתו באוקטובר 2013, כתב צוות הפרויקט כי משימתו היא לטפל בבעיות אלה על ידי יצירת ספר לימוד שמשלב תרומה של חוקרים רבים עם נקודות מבט שונות שיהיה "יותר צנוע, יותר אמפירי, יותר אקטואלי".[5] פרופ' קרלין כתבה כי הסטודנטים "נבוכים כאשר אינם מסוגלים להסביר את המשבר בגוש האירו או האבטלה המתמשכת טוב יותר מאשר עמיתיהם הסטודנטים בהנדסה או ארכאולוגיה", וכי CORE יבטיח כי "טכנולוגיות דיגיטליות ואינטראקטיביות להוראה יכירו לסטודנטים דיסציפלינה אמפירית. הם ילמדו להשתמש בעובדות היסטוריות ניסויים ומקורות מידע נוספים כי לבחון הסברים חלופיים וחלופות מדיניות."[6]
חומרי הקורסים
הקורסים של CORE מוצאים בגישה חופשית לספרים מקוונים שמתפרסמים באתר הפרויקט. הספרים המקוונים של הפרויקט מוגנים תחת רישיון Creative Commons כך ש"כל משתמש יכול לשנות, לתרגם או לשפר אותם לשימושו או לשימוש הסטודנטים שלו".
- "הכלכלה", עוצב כמקור מידע להוראת קורסים בשנה הראשונה של התואר הראשון אם כי נעשה בו גם שימוש בבתי ספר ובקורסים מתקדמים במדיניות ציבורית. ב-2017, גרסה מודפסת של הכלכלה יצאה בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
- כלכלה, חברה ומדיניות ציבורית (ESPP) - בשנת 2018, פרויקט CORE הוציא את היחידות הראשונות של ESPP, ספר אלקטרוני, שנועד להציג את הכלכלה ל"לא כלכלנים", במיוחד סטודנטים מתחומים נוספים שלוקחים מבוא לכלכלה כקורס יחיד. כמו הכלכלה, ESPP מתמקד בנושאים כגון שוויון, כוח וכלכלת סביבה..[7]
- עושים כלכלה - גם כן ב-2018, פרויקט CORE פרסם את יחידות הניסוי הראשונות של "עושים כלכלה", אוסף של פרויקטים אמפיריים שנועדו ללמד שיטות כמותיות בכלכלה תוך שימוש בנתונים מהעולם האמיתי.
מבנה ותורמים
הפעילות היומיומית של הפרויקט מתקיימת בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. הקורס וחומרי תמיכה נוצרו על ידי כלכלנים אקדמאיים בהתנדבות. בין התורמים יאן אלגאן (Sciences Po, Paris), טימוטי בסלי (LSE), דיאן קויל (אוניברסיטת מנצ'סטר), קמרון הפבורן (אוניברסיטת אוקספורד) וקוין אורוק (אוניברסיטת אוקספורד).[8]
צוו ההיגוי כולל את וונדי קרלין (הקולג' האוניברסיטאי של לונדון), סמואל בולס (מכון סנטה פה), אוסקר לנדרצ'ה (נשיא Ccodelco) ומרגרט סטיבנס (ראש המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת אוקספורד). ב-2017 נוסד פרויקט CORE ארצות הברית המבוסס בברנארד קולג' כדי לשפר את הנגישות לפרויקט בארצות הברית.[9]
כלכלנים בולטים נוספים תרמו להפקת הפרויקט,[10] ביניהם חתני פרס נובל ג'יימס הקמן, אלווין רות' וג'וזף שטיגליץ, שהקליטו קטעי וידאו על אי-השוויון בחינוך, שווקי matching ועל המשבר הפיננסי.
הבדלים מתוכנית הלימודים הנוכחית
מחברי CORE טוענים כי ספרי לימוד פופולריים כמו יסודות הכלכלה של גרגורי מנקיו שונים רק במעט מהתוכן של ספר הלימוד המודרני הראשון "כלכלה" מאת פול סמואלסון שיצא לאור בשנת 1948,[11] כלומר, ספרי לימוד אלה התעלמו מחידושים רבים במחקר הכלכלי שנוספו מאז:
" מה שאנחנו מלמדים בכיתות המבוא שלנו דומה רק במעט לכלכלה שאנחנו "עושים" בעצמנו. ההוגים הגדולים של אמצע המאה ה-20 - ג'ון מיינרד קיינס, פרידריך האייק ו-ג'ון נאש הניעו תהליך שבסופו של דבר שינה מהיסוד את הדרך שבה אנחנו מבינים את הכלכלה בשלושה מובנים. רק אחד מהם הגיע לקורסי המבוא שנלמדים כיום"
ב-CORE טוענים כי עקרונות שהתפתחו במחצית השנייה של המאה ה-20, כמו אינפורמציה א-סימטרית, התנהגות חברתית אסטרטגית וחוזים חלקיים צריכים לקבל יותר נוכחות בהוראת התואר הראשון. הם טוענים כי במרבית האוניברסיטאות, רעיונות אלה מוזכרים אם בכלל, בסוף קורס המבוא או כ"נספח"
דבר המבקרים
"הכלכלה" התקבל באהדה. האקונומיסט כתב כי התוצאות הראשונות הן מבטיחות:
"הכלכלה" לא מטפש את לימודי הכלכלה; הוא משתמש במתמטיקה לפי הצורך ושומר על הסטודנטים מעורבים דרך עדכניות ורלוונטיות של החומר. בשלב מוקדם של הקורס, הסטודנטים לומדים על היבטים מורכבים של הכלכלה - מתורת המשחקים לדינאמיקות של כוח בתוך פירמות - שיוצרים נושאים מרתקים ומועילים אבל מרופרפים בדרך כלל במרבית קורסי המבוא
ב "ניו-יורקר", ג'ון קסידי כתב כי "חברי צוות CORE זכאים לקרדיט על מענה למבקרי לימודי הכלכלה מבלי להתחנף אליהם".[13]
ה- Times Higher Education כינה את הקורס "חידוש נועז" וכתב ששימוש ב-CORE בשנה הראשונה שיפר את תוצאות הסטודנטים בשנה השנייה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון
ביקורת על הגישה
חלק מהקוראים לרפורמה בהוראת הכלכלה ביקרו את CORE בשל היותו צר מחשבה מדי וכיון שהוא לא מכיר באסכולות נוספות. דניאל לאפדוס מ-Rethinking Economics בירך את CORE על "הכלה של מגוון הוגים בתוכנית הלימודים שלהם, כמו גם מאמץ לעשות את לימודי הכלכלה יותר אמיתיים ומערבים את הסטודנטים... אבל פלורליזם ביקורתי אמיתי שמשקף את המגוון האמיתי של פרספקטיבות בעולם האמיתי עדיין רחוק מאוד. שיש עוד הרבה מחשבה מחודשת (Rethinking) לעשות." [14]
יואן יאנג, אחד המייסדים של Rethinking Economics אמר לפייננשיאל טיימס כי:
"CORE הוא לא תוכנית לימודים פלורליסטית... הוא מציג פרדיגמה אחת, בעוד הסטודנטים צריכים להיות יכולים לבחור מבין מספר אסכולות"[15]
אוניברסיטאות שאימצו את CORE
בין האוניברסיטאות שאימצו את CORE:[16]
- האוניברסיטה האמריקאית של אפגניסטן, קאבול, אפגניסטן.[17]
- עזים Premji האוניברסיטה, Bengaluru, הודו
- ברנארד קולג', ניו-יורק, ארצות הברית
- אוניברסיטת בריגהם יאנג יוטה, ארצות הברית
- אוניברסיטת קורנל, ניו-יורק, ארצות הברית
- דארטמות 'קולג', ניו המפשייר, ארצות הברית
- ארסמוס אוניברסיטת קולג', אוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, הולנד
- אוניברסיטת הומבולדט, ברלין, גרמניה
- קינג'ס קולג' לונדון, בריטניה
- לאהור האוניברסיטה של מדעי הניהול, פקיסטן
- מידלברי קולג', ורמונט, ארצות הברית
- Sciences Po פריז, צרפת
- בית הספר לכלכלה של טולוז, צרפת
- טריניטי קולג', דבלין, אירלנד
- Universidad de los Andes, בוגוטה, קולומביה
- Université libre de Bruxelles, Belgium
- הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, בריטניה
- האוניברסיטה של בריסטול, בריטניה
- האוניברסיטה של צ'ילה, סנטיאגו, צ'ילה
- אוניברסיטת חיפה, ישראל
- אוניברסיטת מנצ'סטר, בריטניה
- אוניברסיטת פרטוריה, דרום אפריקה
- האוניברסיטה של האי ראוניון
- אוניברסיטת וורוויק, בריטניה
פרסומים
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט של פרויקט CORE
הערות שוליים
- ^ "Oscar Landerretche". Institute for New Economic Thinking (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-05-05.
- ^ "The CORE Project". rajivsethi.blogspot.co.uk (באנגלית). נבדק ב-2018-05-05.
- ^ Inman, Philip (4 במאי 2014). "Economics students call for shakeup of the way their subject is taught". The Guardian. נבדק ב-4 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Carlin, Wendy. "How a new economics syllabus is preparing students for the real-world economy". Prospect Magazine. נבדק ב-4 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Dismal science' seeks fresh thinking after failure in crisis". Financial Times (באנגלית בריטית). 2013-11-11. נבדק ב-2018-05-05.
- ^ Carlin, Wendy (17 בנובמבר 2013). "Economics explains our world – but economics degrees don't". Financial Times. נבדק ב-5 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Economy, Society and Public Policy - new course from coreecon | Nuffield Foundation". www.nuffieldfoundation.org (באנגלית). נבדק ב-2018-05-04.
- ^ "Contributors - CORE". CORE (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-05-04.
- ^ "CORE USA - CORE". CORE (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-05-04.
- ^ "Contributors - CORE". CORE (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-05-05.
- ^ Bowles, Samuel; Carlin, Wendy (2017-09-07). "A new paradigm for the introductory course in economics". VoxEU.org. נבדק ב-2018-05-05.
- ^ Economist, The (21 בספטמבר 2017). "The teaching of economics gets an overdue overhaul". Free Exchange. נבדק ב-4 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cassidy, John (2017-09-11). "A New Way to Learn Economics". The New Yorker (באנגלית). ISSN 0028-792X. נבדק ב-2018-05-06.
- ^ "Will the real rethinkers please stand up? - New thinking for the British economy". www.opendemocracy.net (באנגלית בריטית). נבדק ב-2018-05-06.
- ^ Guigliano, Ferdinando (10 באפריל 2015). "Students weigh the value of new economics course". The Financial Times. נבדק ב-6 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Universities using CORE - CORE". CORE (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-05-05.
- ^ Phillips, Tim (5 ביוני 2018). "Inspiration for the future in Afghanistan". The CORE Project. נבדק ב-7 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ CORE Team, The (15 בנובמבר 2017). The Economy, Economics for a Changing World. p. 1000. ISBN 9780198810247. נבדק ב-4 במאי 2018.
{{cite book}}: (עזרה)
