פרדוקס גרוסמן-שטיגליץ
פרדוקס גרוסמן-שטיגליץ הוא פרדוקס שהתגלה על ידי סטנפורד ג' גרוסמן, ויוסף שטיגליץ, בפרסום משותף בכתב העת American Economic Review בשנת 1980, שמשמעותו ששוק יעיל באופן מושלם הוא בלתי אפשרי, מאחר שאם המחירים היו משקפים באופן מושלם את המידע הקיים, לא היה שום רווח מאיסוף מידע ושיקופו במחירים, ובמצב כזה מסחר בשוק ההון היה מתמעט, עד שהשוק היה קורס לבסוף.[1]
נוסחת השוק היעיל הרציונלי
נוסחת השוק היעיל הרציונלי, מכירה בכך שהמשקיעים לא יישאו באופן רציונלי בהוצאות של איסוף מידע אלא אם הם מצפים שיתוגמלו בתשואות גבוהות יותר בהשוואה לחלופה החופשית של קבלת מחיר השוק. המסקנה היא שמשקיעים פאסיביים המשקיעים במדד, נהנים מפירות עבודתם של המשקיעים האקטיביים שעובדים בניתוח ערכם של המניות או משלמים למנהלי השקעות שיעשו זאת עבורם. לכן, אם השווקים היו יעילים באופן מושלם - המשקיעים האקטיביים היו מכירים בכך, ולפי דפוס פעולה רציונלי מפסיקים את ניתוח מחירי המניות ושיקוף המידע החדש.[2]
חוקרים הציעו מודלים שונים המתמודדים עם הפרדוקס ומציעים מודלים של שווקים יעילים המציעים מידה קלה של תגמול לתמחור של מידע חדש, ובכך מיישבים את הפרדוקס.[3][4]
הערות שוליים
- ^ Grossman, Sanford J.; Stiglitz, Joseph E. (June 1980). "On the Impossibility of Informationally Efficient Markets" (PDF). American Economic Review. 70 (3): 393–408.
- ^ RR #48 - Market Efficiency, Grossman-Stiglitz Paradox, and the Home Ownership, נבדק ב-2023-09-19
- ^ Alessandro Fiori Maccioni, "THE RISK NEUTRAL VALUATION PARADOX", University of Sassari, CRENoS and DEIR
- ^ Hui Ou-Yang, Weili Wu, "Informationally Efficient Markets in Grossman and Stiglitz (1980)",
פרדוקס גרוסמן-שטיגליץ37137629