פרארי לה-פרארי
.jpg) | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| יצרן | פרארי |
| שנות ייצור | 2016 – 2018: רודסטר (אפרטה), 210 דגמים |
| הרכבה |
 איטליה |
| מודל קודם | פרארי אנזו |
| סיווג | מכונית ספורט |
| מרכב |
קופה 2 דלתות (דלתות שחף) רודסטר (אפרטה) 2 דלתות |
| אורך | 470.2 ס"מ |
| רוחב | 199.2 ס"מ |
| גובה | 111.6 ס"מ |
| משקל | 1,585 ק"ג |
| בסיס גלגלים | 265 ס"מ |
| מפרט טכני | |
| מנוע | מסוג F140FE, V12 בנפח 6.3 ליטר |
| הילוכים | 7 הילוכים (מצמד כפול) |
| מהירות מרבית | 350 קמ"ש |
| קשר | פרארי FXX-K |
| מעצב |
מרכז לעיצוב פרארי תחת פלאביו מאנזוני |
פרארי לה-פרארי (Ferrari LaFerrari) היא מכונית ספורט היברידית איטלקית המיוצרת בייצור מוגבל על ידי חברת פרארי. משמעות שמה הוא "ה-פרארי" באיטלקית, להדגיש שהיא דגם קצה ייחודי שמציג את כל תכונותיה של פרארי. השם שלה נחשף לראשונה רק בהשקתה, עד אז הייתה ידועה בשם הפרויקט שלה, F150.[1]
הלה-פרארי בעלת מנוע 12 צילינדרים (V12) הממוקם במרכז בהנעה אחורית. היא הוצגה לראשונה בתערוכת הרכב בז'נבה בשנת 2013, אז הפכה ליורשת הרשמית של פרארי אנזו.
ב-2016, עקב רעידת אדמה באיטליה, פרארי הודיע שתציע דגם אחרון מהלה-פרארי למכירה פומבית, בנוסף ל-499 הדגמים שכבר נמכרו, ותעביר את הכסף שיתקבל תמורתו לשיקום נזקי האסון.[2]
למרות השמועות הרבות בנושא, נכון לשנת 2020 רכב זה מעולם לא נצפה בארץ.
מפרט טכני
מנוע
למכונית יש גרסת 6,262 סמ"ק (6.3 ליטר) של מנוע V12 מסוג F140FE בעל מערכת הזרקת דלק של 65 מעלות. המנוע מייצר 789 כוחות סוס ב־9,000 סל"ד ומומנט מרבי של 700 N⋅m ב־6,750 סל"ד. הוא ממוקם בחלק האחורי של הרכב, באמצע.
המנוע משתלב עם מערכת מבית KERS המוכרת לנו מרכבי הפורמולה 1 בשם HY-KERS, מנוע חשמלי המספק פרצים קצרים של כוח נוסף למנוע בתנאים מסוימים. בעזרתה, ההספק הכללי יכול להגיע עד ל-963 כוחות סוס ומומנט משולב של 900 N⋅m.[3]
תיבת הילוכים
תיבת ההילוכים של פרארי לה-פרארי היא בעלת 7 הילוכים וכפולת מצמדים. היא מאפשרת העברת הילוכים ידנית דרך ידיות החלפת הילוכים תחת ההגה (שיפטרים), אך אפשרות זו אינה באמת הכרחית, מאחר שתיבת ההילוכים האוטומטית תוכננה כך שתייצר את מירב הכוח האפשרי בכל הילוך ובכל סל"ד ותנצל את משאביה עד תום.
גלגלים
ללה-פרארי יש גלגלי 19 אינץ' בחזית ו-20 אינץ' מאחור. הצמיגים של חברת פירלי מסוג P Zero corsa.
הבלמים עשויים מקרבון קרמי עם דיסק בלמים של "ברמבו" .פרארי טוענת שקשיחות הפיתול שלהם השתפרה ב-27% אחוזים וקשיחות הכיפוף שלהם השתפרה ב-22% אחוזים בהשוואה לאנזו, הדגם הקודם.[4] לבלמים קוטר של 398 מ"מ (15.7 אינץ') בחלק הקדמי ו־380 מ"מ (14.9 אינץ') בחלק האחורי. מאוחר יותר הבלמים הושאלו גם לדגם ה-812 סופרפאסט.
מערכות וציוד אלקטרוני
ללה-פרארי ישנן מערכות אלקטרוניות רבות האחראיות בעיקר על שיפור ביצועים, יציבות ובטיחות.
- מערכת ABS, אחראית על מניעת נעילת הגלגלים בעת בלימה
- מערכת EBD, אחראית על חלוקת עומס הבלימה באופן אלקטרוני
- מערכת EF1-Trac F1, בקרת משיכה אלקטרונית המשולבת במערכת ההיברידית
- דיפרנציאל אלקטרוני מהדור השלישי של E-Diff 3
- מערכת SCM-E Frs, שיכוך מגנטאוריאולוגי בעל זוג סולנואידים
כל המערכות הללו נשלטות על ידי 21 המחשבים האלקטרוניים של הלה-פרארי על מנת להביא את ביצועיה לשיאם.
אווירודינמיקה
ללה-פרארי קיימת מערכת אווירודינמיקה אקטיבית (פעילה), כלומר ישנם חלקים חיצוניים ופנימיים ברכב שנעים ומשנים את עצמם תוך כדי פעולה כדי להתאים את עצמם לתנאי הנסיעה ולכוח הצמדה מרבי.
"תא הטייס" של המכונית ייחודי בצורתו העיגולית הנמשכת אחורה כמעט עד לקו פנסי הרכב האחוריים, פתחי האוויר בקדמת הרכב, בצדו וסמוך לגלגליו נועדו לגרום לאוויר לחלוף על פני הרכב ובפתחיו בקלות רבה יותר ומאפשר לו להיות מהיר יותר בפחות מאמץ.
ביצועים
לפי הצהרת פרארי, ללה-פרארי יש מהירות מרבית של 350 קמ"ש (220 מייל לשעה), בדומה לביצועי המהירות של פרארי אנזו, אך נהגים שונים שהתנסו בה או שהיא בבעלותם עקפו את המהירות המרבית והגיעו אף ל-372 קמ"ש.
זמני ההאצה שלה הם:
- מ־0 ל־100 קמ"ש (מ־0 ל־62 מייל שעה) ב-2.7 שניות
- מ-0 ל-200 קמ"ש (מ-0 ל-124 מייל לשעה) ב-6.9 שניות
- מ-0 ל-300 קמ"ש (מ-0 ל-186 מייל לשעה) ב-15 שניות
עוד פרארי טוענת, שהלה-פרארי הקיפה את מסלול הפיורינו בזמן שיא של דקה ו-19.7 שניות (01:19.70).
עיצוב
עיצוב הדגם לא קיבל הפעם אף נגיעה של חברת פינינפארינה ונעשה כולו על ידי פרארי, מה שהופך אותו לדגם הראשון מאז פרארי דינו 308 GT4 משנת 1973 שאין לו עיצוב של פינינפארינה. עם זאת, פרארי הבהירה שאין בכוונתה לסיים את שיתוף הפעולה רב השנים שלה עם פינינפארינה, שהחל ב-1951.[5]
העיצוב של לה-פרארי מזכיר מעט את זה של פרארי אנזו, כמו עוד הרבה אלמנטים שנלקחו ממנה, אך נראה מתקדם ונועז יותר כיאה לדגם קצה.
צורה חיצונית ייחודית ואווירודינמית, פנסי לד פס משוכים לאחור הנותנים לה מראה נועז, פנסים אחוריים מעוגלים, פתחי אוורור רבים לכל אורך גוף הרכב וחלקי קרבון שונים. כל אלה נועדו כדי לתת ללה-פרארי מראה ראוי לדגם קצה מיוחד, חדשני וחד, וכדי להגיע לרמת הביצועים הגבוהה ביותר ככל הניתן.
עיצובה שימש מאוחר יותר כהשראה לדגמים נוספים של פרארי, כמו פרארי F12 ברלינטה, ואחריה גם לפרארי 812 סופרפאסט, במיוחד בצורתם ומיקומם של פתחי האוורור, ועיצוב הפנים בצד הנהג הכולל את ההגה ולוח המחוונים.
גרסאות נוספות
לה-פרארי אפרטה
.jpg)
פרארי לה-פרארי אַפֵּרְטָה (Ferrari LaFerrari Aperta) היא גרסת הרודסטר הפתוחה של הלה-פרארי. מכאן שמה, אַפֵּרְטָה, שמשמעותו הוא "פתוח" באיטלקית. היא הוצגה לראשונה בתערוכת פריז 2016.
במפתיע, נתוני הביצועים שלה נותרו דומים לדגם הרגיל, על אף תוספות המשקל הנועדו להתאים אותה לגרסה ללא גג. אולי משום כך ניתן להבין למה כל 209 הדגמים שנשלחו לפס הייצור נמכרו עוד לפני השקת הדגם.[6]
הלה-פרארי אפרטה מגיעה עם שני גגות נשלפים - האחד קשיח עשוי סיבי פחמן (קרבון), והשני גמיש עשוי בד עמיד (קנבס). שינויים נוספים מהדגם הרגיל מסתכמים ברכיבים אלקטרוניים יעילים יותר במערכת ההנעה, כיוון מחדש של זרימת האוויר כך שיחלוף לאורך תחתית הרכב ולא מעל מכסה המנוע, יחידת סיבי פחמן קדמית-תחתית ארוכה יותר לסיוע הגברת כוח ההצמדה, מדפים בצורת האות L סמוך לכל חלון צידי להתאמת זרימת האוויר לגג מפתח, דלתות עם סוג פתיחה שונה לצדדים בעל תוספת מסיבי פחמן גם היא המאפשרת לדלת להסתובב וחישוקי גלגלים שונים.
בתחילה הודיעה פרארי שתייצר מאה וחמישים דגמים בלבד מן הגרסה הזו, אולם כשראתה שהדגם נחטף במהירות החליטה להעמיד עוד חמישים ותשעה דגמים למכירה.[7] לאחר מכן, פרארי הודיעה שתייצר דגם אחרון נוסף לרגל חגיגות 70 שנה לפרארי, והוסיפה כי יימכר במכירה פומבית באירוע החגיגות ב-9 בספטמבר, ושהכסף שיתקבל תמורתו ייתרם לצדקה, בדומה למה שנעשה בעבר עם פרארי לה-פרארי לאחר האסון באיטליה.[7]
קריאות לתיקון
בשנת 2014 פרארי הוציאה קריאה לתיקון (ריקול) ל-85 דגמים מגרסת הקופה של לה-פרארי בשל משענת ראש בצד הנהג שלא התאימה מספיק לספיגת כמות האנרגיה הנדרשת, וגם בשל ניטור שגוי של מערכת ניטור לחץ האוויר בצמיגים כאשר נוצר תקר באחד הצמיגים.[8]
בשנת 2015 פרארי הוציאה קריאה לתיקון נוספת, גם היא לדגמים מגרסת הקופה, בשל הדבקה של שכבת צבע לא מתאימה על מכל הדלק, מה שיכול היה לגרום לשריפה אפשרית.[9]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ עמרי ספיר, פרארי. לה פרארי. מכונית על., באתר אוטו, 05 במרץ 2013
- ^ אריאל אלסיבוני, פרארי לה-פרארי האחרונה נמכרה במחיר שיא, באתר Over-Drive, 05 בדצמבר 2016
- ^ נעם וינד, פרארי 'לה פרארי' - 963 כ"ס ותג מחיר של 1.2 מיליון יורו, באתר mako, 06 במרץ 2013
- ^ Viknesh Vijayenthiran, Ferrari’s New Flagship Is The 'La Ferrari' Supercar, The Washington Post, 05 במרץ 2013 (אנגלית)
- ^ Viknesh Vijayenthiran, LaFerrari Is First Ferrari Designed Completely In-House, Motor Authority, 07 במרץ 2013 (אנגלית)
- ^ אריאל אלסיבוני, פרארי לה-פרארי אפרטה – 350 קמ”ש בלי גג, באתר Over-Drive, 30 בספטמבר 2016
- ^ 7.0 7.1 דגם אחרון של האפרטה, בן חסון, פרארי תייצר עוד לה-פרארי אפרטה אחת אחרונה, באתר Over-Drive, 25 באוגוסט 2017
- ^ Noah Joseph, Ferrari recalling 85 LaFerraris under two separate campaigns, באתר AutoBlog, 23 ביוני 2015 (אנגלית)
- ^ Noah Joseph, Ferrari replacing fuel tanks on limited number of LaFerraris, באתר AutoBlog, 18 במרץ 2015 (אנגלית)
29092521פרארי לה-פרארי