פקצה
פָקַצָה (נכתב גם פקאצה), הוא כינוי שהופיע בעברית לראשונה ככל הנראה בתחילת שנות ה-80, והתבסס על ראשי תיבות של "פקידה צבאית" וסיומת הנקבה: ה.[1] במילון העולמי לעברית מדוברת (1982) בעריכת דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה מופיעה המילה בנספח ככינוי לטירונית, אך במהרה גלש הביטוי והפך כינוי לנשים (צעירות או מבוגרות) או נערות או ילדות שהתנהגותן נחשבת סנובית, גסה, קיטשית, חסרת עידון ולעיתים גם חסרת מצפון וגם כפויית טובה.
בתחילת שנות ה-2000 נוסף לביטוי משמעות נוספת והיא כינוי גנאי לנערות בנות עשרה (תחת ראשי התיבות: פרחה קטנה וצעקנית, וסיומת הנקבה: ה) שמפגינות התלהבות מאופנה חולפת ונוהגות להתבטא בשפה רדודה, צווחנית ועתירת הגזמות, המוצאת ביטוי לרוב ברשת האינטרנט. מחקרים אקדמיים בנושא טוענים כי החלפת התווים אינה באה ליצור שפה מקודדת הבהירה רק ליודעי ח"ן, אלא נובעת משיקולים "נשיים" יותר של אסתטיקה ועיצוב.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פקצה |
- כתבה 100ממת!!! על הפקצות כפלח שוק, נמרוד קמר, גלובס, 24 באוקטובר 2006
- אילן הבלשן, על הפקצית
- קווים לדמותה של ה"נאו ערסיות" באתר וואלה!
- גל מור, בין הפקצית ל-SMSית יש קצת עברית, באתר ynet, 14 ביוני 2006
- עצומה לחוק נגד פקצית
- המדריך לזיהוי הפקאצה(הקישור אינו פעיל), פוסט בבלוג "בוץ עמוק" בישרא-בלוג
- תרבות נוער בבלוגים: מההאקרים לפקצות(הקישור אינו פעיל), פוסט בבלוג של כרמל וייסמן בישרא-בלוג
- רועי צוקרמן, טויוטה שולתת!!!1, באתר ynet, 13 באוקטובר 2006 - כתבה עם כותרת פאקצית
- אני כותב, משמע אני קיים - כתבה מאתר "הארץ" העוסקת ב"עברית אינטרנטית" ובפרט בהגדרת הפקצה.
הערות שוליים
- ^ ראשי תיבות מאוחרים יותר, כגון: "פרחה קטנה צועקת הרבה" או "פרחה קטנה וצעקנית" אינם קשורים לאטימולוגיה המקורית של הביטוי.
- ^ כרמל ויסמן, משהו להסתכל עליו, בבלוג "דוקטור בלוג", 20 ביוני 2005.
29148040פקצה