פסטל (סוגה בשירה)

פסטל (ברומנית: Pastel) הוא השם שניתן לסוגה ייחודית של השירה הרומנית. המושג "פסטל" הוכנס לשימוש על ידי המשורר הרומני וסילה אלכסנדרי, כהגדרה לשירים המהווים תיאור טבע.

אלכסנדרי פרסם בשנים 1867–1869, בכתב העת של החוג ז'ונימיה, שיחות ספרותיות, סדרה של פסטלים שזכו לביקורות טובות. המבקר הספרותי טיטו מאיורסקו, ב-1872, בספרו Direcţia nouă în poezia şi proza română (כיוון חדש בשירה ובפרוזה הרומנית) ציטט במלואם שני פסטלים של אלכסנדרי וקבע בהערותיו כמה מהפרמטרים של הפסטל והם:

שירים ליריים.
סגנון תיאורי.
תחושה חזקה ונקייה של הטבע.
כתיבה בשפה יפה במיוחד.

הפסטל מתאפיין בקשר הדוק בין רגשות המשורר ובין הטבע המתואר על ידו. הפסטל מהווה תמונת טבע המצוירת במילים ומשום כך נדרשת בחיבורו תשומת לב לאמצעים המקובלים באומנויות הפלסטיות, קומפוזיציה, צבעים ואיזון בין המרכיבים.

עוד לפני אלכסנדרי היו התחלות של משוררים דוגמת גאורגה אסאקי, יון הליאדה רדולסקו וגריגורה אלכסנדרסקו. בעקבות אלכסנדרי, ניסו משוררים רומנים נוספים (בהם ג'ורג'ה קושבוק, אלכסנדרו מצ'דונסקי, יון פילאט, וסילה וולקולסקו, דימיטריה אנגל וג'ורג'ה טופרצ'אנו) את ידם בכתיבת פסטלים.