פליטת פה פוליטית
פליטת פה פוליטית היא טעות או פאשלה בדיבור או במעשה שנעשית על ידי פוליטיקאי ומושכת תשומת לב תקשורתית וביקורת ציבורית[1]. למרות שלעיתים קרובות הן לא מכוונות, לפליטות פה פוליטיות יכולות להיות השלכות משמעותיות, שכן הן עשויות לחשוף את השקפותיו האישיות של הפוליטיקאי, להדגיש אי הבנות של נושאים מרכזיים, או להציג פגמים נתפסים באופיו. המושג כולל סוגים שונים של טעויות, מאי-דיוקים עובדתיים ועד להצהרות החושפות אמונות פנימיות שלא נועדו לצריכה ציבורית. פליטות פה מנוצלות בדרך כלל על ידי מתנגדים ותקשורת כחלק מ"עיתונות "גוטצ'ה" (Gotcha journalism), שלעיתים קרובות מתמקדת בפאשלה ולא בנושאים פוליטיים מהותיים. עליית הרשתות החברתיות הגבירה עוד יותר את השפעתן של פליטות פה פוליטיות, ואפשרה הפצה מהירה וביקורת מוגברת.
סקירה כללית
פליטת פה פוליטית היא הערה או פעולה של פוליטיקאי הנתפסת כטעות, לעיתים קרובות משום שהיא חושפת אמת לא מכוונת, נראית חסרת רגישות, או חושפת חוסר ידע. פליטות פה פוליטיות יכולות לנבוע משיפוטים מוטעים, מילים שנבחרו בצורה גרועה, או הערות החורגות מציפיות מקובלות. כפי שציין נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה, פליטת פה מודגשת לעיתים קרובות על ידי התקשורת כאשר היא כוללת מרכיבים של "בורות, רשלנות, חשיבה מעורפלת, חוסר רגישות, זדון, גסות רוח, שקר, או צביעות," מה שהופך את הפוליטיקאי לפגיע לביקורת ולבדיקה מדוקדקת[2]. סיקור תקשורתי של פליטות פה פוליטיות יכול להסיט את המיקוד הציבורי מדיונים מהותיים במדיניות, ולהדגיש מעידות במקום מצעים ומטרות פוליטיות.
סוגים
פליטת פה במיקרופון פתוח
פליטת פה במיקרופון פתוח מתרחשת כאשר פוליטיקאי מוסר בטעות הערות פרטיות המוקלטות או משודרות משום שלא היה מודע לכך שהמיקרופון שלו היה פעיל. הערות אלו, שנועדו להיות לא לציטוט או אקראיות, חושפות לעיתים קרובות דעות לא מסוננות, כוונות אסטרטגיות, או תסכולים אישיים, ומציעות לציבור הצצה למחשבותיו הפרטיות של הפוליטיקאי או להערות ספונטניות. פליטות פה במיקרופון פתוח יכולות להוביל לתגובה נגדית משמעותית, שכן הן עשויות לסתור את עמדתו הציבורית של הפוליטיקאי או לחשוף מידע רגיש שלא נועד לגילוי.
אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לפליטת פה במיקרופון פתוח התרחשה ב-1984, כאשר נשיא ארצות הברית רונלד רייגן התבדח במהלך בדיקת סאונד, ואמר, "אנחנו מתחילים להפציץ בעוד חמש דקות."[3] למרות שנועדה להיות הומוריסטית, ההערה, שנאמרה במהלך המלחמה הקרה, הדאיגה קהלים מקומיים ובינלאומיים כאחד. מקרה נוסף כלל את גורדון בראון, אז ראש ממשלת בריטניה, שב-2010 נשמע אומר על מצביע שהוא "קנאי" לאחר אינטראקציה[4]. תקרית מיקרופון פתוח זו גרמה לבעיית יחסי ציבור משמעותית במהלך קמפיין הבחירות שלו מחדש.
פליטת פה פרוידיאנית
פליטת פה פרוידיאנית מתייחסת להערה מקרית של פוליטיקאי שעשויה לחשוף בטעות רגשות נסתרים, הטיה או אמונות תת-מודעות. סוג זה של פליטת פה, שנקרא על שמו של זיגמונד פרויד, שתיאר כי פליטות לשון עלולות לחשוף מחשבות לא מודעות, נתפס לעיתים קרובות כהצצה לדעותיו או גישותיו האמיתיות של הפוליטיקאי, גם אם לא במכוון.
לפליטות פה פרוידיאניות יכולה להיות השפעה משמעותית על תדמיתו של פוליטיקאי, שכן הציבור והתקשורת עשויים לפרש אותן כשיקופים כנים יותר של מחשבותיו הפנימיות מאשר הצהרות מתוסרטות.[5].
פליטת פה תרבותית
פליטת פה תרבותית מתרחשת כאשר פוליטיקאי עושה טעות החושפת חוסר מודעות תרבותית, רגישות או הבנה. פליטות פה אלו מתרחשות לעיתים קרובות במהלך ביקורים בינלאומיים, אירועים ציבוריים או דיונים בנושאים חברתיים שבהם פרשנויות שגויות או הערות חסרות רגישות עלולות לנכר קהילות או מדינות ספציפיות. שלא כמו סוגים אחרים של פליטות פה, פליטות פה תרבותיות עוסקות פחות בפליטות מילוליות ויותר בהדגמת חוסר רגישות נתפס או בורות של מנהגים, שפה או ניואנסים חברתיים.
דוגמה בולטת לפליטת פה תרבותית התרחשה ב-2006 כאשר אז נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש, במהלך פסגת G8, נתן לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עיסוי גב לא רצוי. מחוות זו ספגה ביקורת רחבה כלא ראויה וחסרת כבוד, והדגישה חוסר מודעות תרבותית בנוגע לגבולות אישיים[6].
פליטת פה מדינית
פליטת פה מדינית מתרחשת כאשר פוליטיקאי מצהיר הצהרה או עושה טעות שמציגה באופן שגוי, סותרת או מערערת את מדיניותו שלו או את מדיניות מפלגתו. פליטות פה אלו עלולות ליצור בלבול וחוסר אמון בקרב הציבור, שכן הן מדגישות לעיתים קרובות אי-עקביות או אי-הבנות של עמדות מדיניות מרכזיות. פליטות פה מדיניות עשויות לנבוע מדיבור לא מדויק, מחוסר הכנה או מחוסר ידע לגבי פרטי מדיניות ספציפיים, והן עלולות לגרום לנזק פוליטי משמעותי, במיוחד אם הן מרמזות על צביעות או חוסר יכולת.
דוגמה אחת לפליטת פה מדינית התרחשה ב-2012, כאשר אז המועמד לנשיאות מיט רומני ביקר את הנשיא דאז ברק אובמה על קיצוצים כביכול במדיקר, רק כדי שהצעות המדיניות שלו עצמו יכללו מאוחר יותר קיצוצים דומים בהוצאות מדיקר[7]. סתירה זו חשפה את רומני להאשמות בצביעות והציתה התקפות מצד יריביו.
פליטות פה מדיניות מנוצלות לעיתים קרובות על ידי יריבים והתקשורת כדי לתהות על אמינותו, עקביותו והבנתו של פוליטיקאי את מצע המדיניות שלו. בתגובה לפליטות פה כאלה, פוליטיקאים עשויים להזדקק להבהיר או לחזור בהם מהצהרות כדי למזער תגובה ציבורית שלילית ולהחזיר את האמון במנהיגותם.
פליטת פה "נתפסתי"
פליטת פה "נתפסתי" היא סוג של מעידה פוליטית שמודגשת לעיתים קרובות על ידי יריבים או התקשורת באופן שנראה שמנצל טעות לא מכוונת או מעידה קלה לכאורה. פליטות פה אלו מסומנות בדרך כלל כרגעים "נתפסתי" על ידי הפוליטיקאי שאמר את ההערה או על ידי בעלי בריתו, ומרמזות שהתגובה היא ביקורתית באופן לא מידתי או שהטעות מוצאת מהקשר כדי ליצור שערורייה.
פוליטיקאים מאשימים לעיתים את התקשורת ב"עיתונות "גוטצ'ה" (Gotcha journalism)," מונח המתאר טקטיקות עיתונאיות שנועדו לעורר תגובות שנויות במחלוקת או מביכות. לדוגמה, במהלך קמפיין הבחירות הפדרליות באוסטרליה ב-2022, אז מנהיג האופוזיציה אנתוני אלבניז נשאל על התוכנית הלאומית לביטוח נכות (NDIS) ולא הצליח להיזכר בשש הנקודות המרכזיות שלה. תקרית זו דווחה בהרחבה כרגע "נתפסתי". אלבניז מתח מאוחר יותר ביקורת על אופי השאלות הללו, ואמר, "אחד הדברים שמרחיקים אנשים מהפוליטיקה, אני חושב, הוא סוג המשחק ה'נתפסתי' הזה."[8] באופן דומה, ב-2024, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן התייחס למיקוד התקשורת בסנסציוניות, ודחק בעיתונאים להתקדם מעבר ל"רגעים ה'נתפסתי' וההסחות" ול"התמקד במה שבאמת על כף המאזניים."[9]
פליטות פה "נתפסתי" יכולות להשפיע על התפיסה הציבורית על ידי יצירת רגע של ספק או שעשוע על חשבון הפוליטיקאי, ולעיתים קרובות להסיח את הדעת מדיונים מדיניים רחבים יותר. פליטות פה אלו נתפסות כחלק מה"משחק" של דיווח פוליטי, כאשר עיתונאים מואשמים לעיתים בהעדפת סנסציוניות על פני מהות. יריבים ומבקרים, לעומת זאת, טוענים כי רגעים אלו משקפים פערי ידע אמיתיים או אי-עקביות, וטוענים כי רגעי "נתפסתי" הם משחק הוגן לביקורת ציבורית.
פליטת פה קינסלי
פליטת פה קינסלי מתרחשת כאשר פליטת פה פוליטית חושפת אמת שפוליטיקאי לא התכוון להודות בה[10][11]. המונח מגיע מהעיתונאי מייקל קינסלי, שאמר, "פליטת פה היא כאשר פוליטיקאי אומר את האמת - איזו אמת ברורה שהוא לא אמור לומר."[12][13]
המונח פליטת פה פוליטית עשוי לשמש לתיאור הצהרה לא מכוונת של פוליטיקאי, המאמין שההצהרה נכונה, מבלי שניתח באופן מלא את ההשלכות של הצהרה פומבית עליה. הגדרה נוספת היא הצהרה הנאמרת כאשר הפוליטיקאי מאמין באופן פרטי שהיא נכונה, מבין את ההשלכות הנוראות של אמירתה, ובכל זאת מוציא אותה בטעות בפומבי[14]. הגדרה נוספת היא הצהרתו של פוליטיקאי על מה שעל דעתו - זה עשוי להיות מכוון או לא מכוון - ובכך מוביל ל"ריקוד פליטת פה" טקסי בין מועמדים. תוך כדי גילוי עלבון או זעזוע, וניצול הטעות, המועמד שנפגע לכאורה חייב שלא להפגין דבר הדומה לשמחה[15][16]. נטייה להתרכז במה שמכונה "פליטות פה" בקמפיינים ספגה ביקורת כמכשיר עיתונאי שעלול להוביל להסחת דעת מנושאים אמיתיים. נאמר כי פליטת פה קינסלי היא סוג של "פליטת פה פוליטית" כללית[17].
קינסלי עצמו העלה את השאלה: "מדוע יש לקחת משהו שפוליטיקאי אומר בטעות באופן אוטומטי כסימן טוב יותר לחשיבתו האמיתית ממשהו שהוא או היא אומרים בכוונה?"[16]
הפסיכולינגוויסט סטיבן פינקר טען כי פוליטיקאים משתמשים בשפה מעורפלת ועקיפה כדי להימנע מהצהרות קונקרטיות, וכי עיתונאים עצלנים מבססים סיקור פוליטי סביב "איתור פליטות פה" ולא סביב ניתוח של מצעים פוליטיים[18].
עליית אקטיביזם באינטרנט יצרה דור חדש של קמפיינים שליליים שבו קמפיין פוליטי יכול ליצור מודעות תקיפה תוך שעה מפוליטיקאי שעושה פליטת פה[19][20].
לקריאה נוספת
- Dan Amira, A Taxonomy of Gaffes, Intelligencer, 14 ביוני 2012
- Jonathan Chait, The Origins of the Gaffe, Politics’ Idiot-Maker, Intelligencer, 14 ביוני 2012
הערות שוליים
- ↑ "הגדרה ל"פאשלה" – מילוני אוקספורד אונליין (אנגלית עולמית)". Oxforddictionaries.com. אורכב מ-המקור ב-2012-07-13. נבדק ב-2012-05-29.
- ↑ ברק אובמה, ארץ מובטחת (2020) עמ' 82.
- ↑ "רייגן מתבדח על הפצצת רוסיה". HISTORY. A&E Television Networks. 2024-08-09 [2009-11-16]. נבדק ב-2024-11-01.
- ↑ "איך התגלגלה שערוריית ה"קנאי" של גורדון בראון". BBC News. 2010-04-28. נבדק ב-2024-11-01.
- ↑ "מה פליטות פה פרוידיאניות באמת חושפות על המוח שלך". BBC Future. 2016-07-06. נבדק ב-2024-11-01.
- ↑ "פאשלות דיפלומטיות: רגעים בלתי נשכחים". ABC News. 2016-09-06. נבדק ב-2024-11-01.
- ↑ "רומני אומר שאובמה 'מוריד' 716 מיליארד דולר ממדיקר כדי לשלם עבור אובמה-קר". PolitiFact. 2012-08-20. נבדק ב-2024-11-01.
- ↑ "גרטן ביום שישי: שאלות 'נתפסתי' הן עיתונות מכוערת, אך סכנות למנהיגים". The Conversation. 2022-04-22. נבדק ב-2024-11-01.
- ↑ "הבחירה הכוזבת של ביידן עבור התקשורת". Politico. 2024-05-01. נבדק ב-2024-11-01.
- ↑ Webster, Merriam (1972-06-03). "הגדרת מילון וובסטר לפאשלה". מילון מריאם-ובסטר. נבדק ב-2007-04-11.
- ↑ Goddard, Taegan. "פליטת פה קינסלי". המילון הפוליטי של טאגן גודארד. Political Wire. אורכב מ-המקור ב-2013-08-17. נבדק ב-2012-04-10.
- ↑ קינסלי, מייקל (1988-04-23), "פרשנות: הפאשלן מדבר", הטיימס
- ↑ פרידמן, ננסי (2011-08-22). "מילת השבוע: פליטת פה קינסלי". Fritinancy. ארכיון מ-2012-05-11.
- ↑ מקים, בריאן; סקין, טרייסי (2012-01-17). "בריל עושה "פליטת פה קינסלי"". Shecky Magazine. נבדק ב-2012-05-28.
- ↑ סמג'דה, ג'ון (2008-10-23). "מייקל קינסלי על הטקס של פליטת הפה". נבדק ב-2012-05-28.
- ^ 16.0 16.1 קינסלי, מייקל (2012-03-06). "קינסלי: לימבו והצביעות של פליטת הפה". לוס אנג'לס טיימס. נבדק ב-2012-05-29.
- ↑ אמירה, דן (2012-06-14). "טקסונומיה של פליטות פה". ניו יורק. ניו יורק, ניו יורק ארה"ב. נבדק ב-2012-08-30.
- ↑ רטוריקה פוליטית, מוסברת - סטיבן פינקר. 2008-10-14 – via YouTube.
- ↑ "מתיו מקגרגור כלב תקיפה של קווין ראד, סרטון פליטת פה של מיט רומני". הסידני מורנינג הראלד. 2013-07-31.
- ↑ "ראד מטיס פנימה את צוות אובמה". הסידני מורנינג הראלד. 2013-07-30.
פליטת פה פוליטית40483775Q7210313