עיצורים מחונככים

עיצורים מחונככים (palatalized) הם עיצורים הנחתכים בחך הקשה בנוסף לבסיס החיתוך העיקרי שלהם. עבור עיצורים וילוניים ועיצורים ענבליים משמעות החִנְכּוּךְ (פָּלָטָלִיזַצְיָה) היא הפקת הצליל קדמית יותר ועבור העיצורים המכתשיים משמעות החינכוך היא הפקת הצליל אחורית יותר.

באלפבית הפונטי הבינלאומי עיצורים מְחֻנְכָּכִים מסומנים בעיצור הבסיסי בתוספת האות j בכתב עילי. לדוגמה: [dʲ] היא הגרסה המחונככת של [d]. בשיטת X-SAMPA הם מסומנים על ידי גרש, או על ידי תוספת של קו תחתון והאות j‏: (_j). לדוגמה: ['d] או [d_j] הן הגרסות המחונככות של [d].

מבחינה פונטית עיצורים נוטים לעבור חנכוך לפני תנועות קדמיות או לפני עיצור חכי מקורב. בעברית המדוברת תהליך כזה מתרחש רק כתופעה פונטית, אך אין הוא משמש להבחנה פונולוגית: מתיימר, מדיין, מיליון, מניין. בשפות הגוידליות ובשפות הסלאביות רבים מהעיצורים מתחלקים פונמית לשתי גרסאות הגייה באותם בסיס חיתוך ואופן חיתוך, עיצורים מוולנים ועיצורים מחונככים. הבחנה זאת בין עיצורים מוולנים לעיצורים מחונככים ידועה בשפות אלו לרוב גם בשמות אחרים; ברוסית, לדוגמה, משתמשים במונח "עיצורים רכים" עבור עיצורים מחונככים ובמונח "עיצורים קשים" עבור העיצורים המוולנים. באירית, לעומת זאת, משתמשים במונחים אותיות צרות ואותיות רחבות. ברומנית קיימת תופעת התנועה i הלא-הברתית, המסומנת באלפבית הפונטי הבינלאומי ב -/ʲ/ ושברובה מבוססת על חיכוך.