פיתוח עץ
"פיתוח עץ" או "תחריט עץ" (באנגלית: Wood engraving) היא טכניקת הדפס שבמסגרתה חורט האמן דימוי אל בלוק עץ, ולאחר מכן מודפסת הגלופה בטכניקה של דפוס בֶּלֶט.
תיאור
טכניקת פיתוח העץ התפתחה מטכניקת חיתוך העץ במהלך המאה ה-18 באירופה. אמנים כגון תומאס ביואיק (Bewick) החלו להשתמש בלוחות עץ קשים, עשויים מעצים כגון אֶשְׁכְּרוֹעַ (boxwood), אגס או דובדבן, על מנת ליצור דימויים המאופיינים בפרטים רבים ועדינים, ובניגודיות גבוהה בין האזורים המודפסים לבין משטחי הנייר שלא הודפסו. השימוש בסוג עץ כזה מבדיל את פיתוח העץ מחיתוך העץ. השימוש בעץ קשה גרר גם שימוש בכלי חיתוך ומַפְסָלוֹת שונות, כגון חֶרֶט (burin), שיצרו קו שונה מן המשטחים האופייניים לחיתוך העץ.[דרושה הבהרה]
בטכניקת פיתוח העץ חורט האמן דימוי אל תוך גוש ("בלוק") של עץ. לאחר שהושלמה הגלופה מורחים עליה צבע דפוס בעזרת גלגלת. הצבע נצמד רק לפני השטח של הבלוק, ואילו במגרעות, בשקעים ובנקבים הצבע איננו נתפס. לאחר מכן מצמידים אל לוח ההדפסה גיליון נייר ומדפיסים את הדימוי בעזרת מכבש או בהדפסה ידנית.
חוזקו של העץ מאפשר להדפיס עותקים רבים מן הגלופה, ללא שחיקה רבה שלה. על כן, הרבו להשתמש בטכניקה זו בהדפסה של איורים עבור כתבי עת ובעיטור ספרים – עד לשלהי המאה ה-19, אז החלו להשתמש בטכניקות של דפוס אופסט עבור הדפסת כמות גדולה של עותקים. כיום משמשת הטכניקה בעיקר אמנים היוצרים הדפסים אמנותיים.
