פיפקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיפקינים מימי הביניים שנמצאו בהמבורג/גרמניה (1400-1200).

פיפקיןאנגלית: Pipkin) הוא סיר חרס המשמש לבישול על חום ישיר מגחלים או מדורת עצים.

מאפיינים

כלי הפיפקין לא נחשפים ללהבה ישירה שעשויה לסדוק את הקרמיקה. לכלי יש לרוב ידית ודוגמאות רבות בחוץ (אם כי לא לכולם) ויש להם שלוש רגליים. לפיפקינים של סוף ימי הביניים ואחרי ימי הביניים הייתה ידית חלולה שאליה ניתן היה להחדיר מקל לצורך שינוי מצב הכלי. דוגמאות קיימות ללא זיגוג כלל, מזוגגים לחלוטין ומזוגגים רק בחלקם הפנימי.

בעוד שלעיתים קרובות הם כדוריים, הם נוצרו עם צדדים ישרים כלפי חוץ.[1] הם יוצרו מדי פעם עם מכסה או פייה למזיגה.

הרלדיקה

הפפקין, הנקרא גם סיר שלוש רגליים (מרמיט בצרפתית, גראפן בגרמנית), משמש לפעמים כסמל בהרלדיקה. הוא נפוץ במיוחד על מגנים בברנדנבורג, פומרניה ופרוסיה המזרחית.

צורתו משמשת כ"סמל מדבר" (הסמל המדבר מתייחס בדרך כלשהי לשם של נושא הסמל או לפעילותו של בעל הסמל באמצעות תמונות סמל או העיטורים החיצוניים של הסמל) של המשפחות הגרמניות כמו von Grape,[2] וכן של

  • Grapengießer
  • Grappendorf
  • Groppe von Gudenberg

גלריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Pipkin, Place of origin: England (made) Hampshire (possibly, made) Date: ca. 1500-1600 (made)". V&A. Victoria & Albert Museum, London. נבדק ב-19 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Gert Oswald: Lexikon der Heraldik. VEB Bibliographisches Institut, Leipzig 1984.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38170863פיפקין