פיסול גותי

הפיסול הגותי הוא אמנות פיסול שהתפתחה במערב אירופה בימי הביניים, בחצי השני של המאה ה-12. במקור שימש סגנון זה בקישוט הקתדרלות הגותיות שנבנו באותה תקופה.

הפיסול הגותי מהווה התפתחות ניכרת בפיסול של ימי הביניים, והוא שונה מאוד מפיסול הרומנסק. בניגוד לפיסול הרומנסק המפורט, הרגשני והאינדיוודואלי, הפיסול הגותי הוא חלק מתוכנית כוללת בה כל פרט הוא חלק מאחדות אורגאנית שמטרה העברת מסר דתי בצורה תמציתית, מנומקת ורציונלית ללא רגשנות, קישוטים ופירוט יתר. הפיסול הגותי נועד לקריאה הן על ידי פשוטי העם שמתמקדים רק בדימויים המרכזיים והן על ידי המלומדים שיודעים לקרוא את פיסול השוליים כהנמקה וחיזוק למסר המרכזי. בפיסול הגותי יש גם מחוות לפטרוני הכנסייה והקתדרלות, בייחוד בתבליטים ובפסלי העמוד (שבניגוד לרומנסק הם כמעט תלת-ממדיים ולא כבולים באופן אנאורגני לעמוד עליו הם נשענים). הפיסול הגותי החל בחזית המערבית של קתדרלת שארטר ב-1145 ומשם התפשט ברחבי צרפת ואחר כך באירופה המערבית.

הפיסול הגותי בשיאו התפתח במאות ה-12 וה-13 בקתדרלת שארטר, בקתדרלת נוטרדאם דה פארי, בקתדרלת ריימס וקתדרלת אמיין. בפיסול זה יש דגש רב יותר על הבעות פנים, מרקם ותיאור החומר בצורה מדויקת ואמיתית, לצד תיאורים מדויקים של עולם הטבע, המופיעים ככותרות וכקישוטים לעמודים. העיר ריימס הייתה מרכז גאלו-רומי חשוב וכשכזה נותרו בה שרידים רבים לאדריכלות הרומית ולפיסול הקלאסי. הפסלים בקתדרלת ריימס הושפעו מאוד מפיסול זה והתכתבו עמו במהלך עבודתם, בה יצרו סוג חדש של פיסול השואב מהקלאסי והגותי גם יחד. פיסול זה היה נושא למחקר והערצה בכל רחבי אירופה והציב קנון חדש לפיסול הגותי בשיאו.

לצד הפיסול הרשמי התפתח פיסול שוליים שכלל פסלי ראשים עם הבעות שונים, גרגוילים: מרזבים בצורת מפלצות, וגרוטסקים: פסלי מפלצות, דרקונים ויצורי כלאיים.