פינוי אוכלוסייה בברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה
פינוי אוכלוסייה בברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה (אווקואציה) הוא שמָן של מספר פעולות שנקטה ברית המועצות לפינוי התעשייה הכבדה והקלה, ייצור מזון, ואוכלוסייה הרחק מהחזית בזמן מלחמת העולם השנייה.
ביום השלישי לפלישת גרמניה לרוסיה הוקמה בהוראת סטלין ועדת הפינוי (Совет по эвакуации при СНК СССР), וזו דנה באופן שבו יפונו הכלים הנדרשים ללחימה מחוץ לטווח סכנה. בראש הוועדה הועמד לזר קגנוביץ'. ב-3 ביולי 1941 השתנה הרכב הוועדה ובראשה הועמד ניקולאי שברניק.
בעקבות פעילות הוועדה בשנים 1941-1942 פונו כ-17 מיליון תושבים. כמו כן פונו 2593 מפעלים (70% מהם פונו לאורל, מזרח סיביר, אסיה המרכזית וקזחסטן) השאר לאזור ולגה (כיום חלק מהמחוז הפדרלי של הוולגה) ומערב סיביר. מפעלים אלו היו כ-30% מיכולת תעשייתית של ברית המועצות לפני תחילת המלחמה. המפעלים באזורי הפינוי הוקמו בהליך מזורז לרוב בבניינים ארעים ובמהלך שנת 1942 כבר החלו ביצור תוצרת לטובת החזית.
כמו כן פונו כ-40% מהכוח העובד של המדינה שכלל מהנדסים, טכנאים ומפעילי מכונות עבור תעשייה זו. בשנת 1941 פונו 2,393,300 בהמות.
השפעת הפינוי על האזורים שאוכלוסייה פונתה אליהם
מקובל לקשר את עליית התיאטרון והבלט בקזחסטן[1] וברפובליקות אחרות באסיה המרכזית לתנופה שקיבלו בעקבות הגעת אמנים ממערב רוסיה בתקופת המלחמה.
בנוסף לכך, האזורים זכו לגידול משמעתי בתשתית התחבורתית, התעשייתית ועוד.
לקריאה נוספת
- Куманев Г. А. Война и эвакуация в СССР. 1941—1942 годы // Новая и новейшая история, № 6, 2006
- Потемкина М. Н. Эвакуация и национальные отношения в советском тылу в годы Великой Отечественной войны // Отечественная история, № 3, 2002
- Родионов Н. А. Приём, размещение и трудовая деятельность эвакуированного населения в Удмуртской АССР (1941—1945 гг.)//В годы суровых испытаний. О ратном и трудовом подвиге сынов и дочерей Удмуртии: Сборник статей. Устинов, 1986;
- Удмуртия в период Великой Отечественной войны (1941—1945 гг.). Ижевск, 1996.
- Удмуртская республика: Энциклопедия / Гл. ред. В. В. Туганаев. — Ижевск: Удмуртия, 2000. — 800 с. — 20000 экз מסת"ב 5-7659-0732-6
הערות שוליים
- ^ Bradt Travel Guides, 24 באוק 2008 - 432 עמודים
