פיליפ פון פרארי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיליפ פון פרארי

פיליפ לה רנוטייר פון פראריצרפתית: Philipp la Renotière von Ferrary;‏ 11 במאי 1850 - 20 במאי 1917) היה אספן צרפתי, שנחשב לבעל אוסף הבולים הגדול ביותר בהיסטוריה. הוא אסף גם מטבעות וגלויות, אך נודע בעיקר בשל אוסף הבולים.

פון פרארי היה בן למשפחת אצולה. אביו, איש עסקים אמיד, היה שותף בחברת השקעות שהשקיעה בפרויקטים גדולים כמו תעלת סואץ ותוכנית אוסמן להתחדשות פריז, ונחשבה למתחרה בעסקיה של משפחת רוטשילד. אמו הייתה נצר למשפחת המלוכה של מונקו. הוא נולד והתגורר כל חייו בהוטל מאטיניו (Hôtel Matignon) שבפריז, בניין שהוקם על ידי לואי ה-18 ומשמש כיום כמעונו הרשמי של ראש ממשלת צרפת. לאחר מותו של אביו, בשנת 1871, ועם התחזקות האווירה עוינת האצולה בפריז, עזבה אימו לאוסטרו-הונגריה. ביתם הפך לשגרירות האימפריה, ופון פרארי אומץ בידי הרוזן האוסטרי מרנוטייר והפך לאזרח אוסטרי.

אוסף הבולים

בול 3 הסקילינג הצהוב

פון פרארי החל לאסוף בולים בגיל צעיר, והחליט להקדיש חלק ניכר מהירושה הגדולה שקיבל מאביו לרכישת בולים ומטבעות נדירים. בחלק מהמקרים רכש אוספים בשלמותם. אוסף הבולים הוחזק בחדר מיוחד, והוא העסיק אוצר ושתי מזכירות לשם סידורו והטיפול בו. הוא הרבה במסעות לחו"ל לשם איתור בולים נוספים, ולעיתים שילם בזהב. הוא נחשב ללקוח אימפולסיבי במיוחד, שלא ייחס משמעות לכספו. רבים מהסוחרים ניצלו זאת ומכרו לו בולים במחירים מופקעים.

עם הבולים שהיו ברשותו של פון פרארי נמנים:

לאחר מותו

פון פרארי לא חש בטוח כאזרח אוסטרי בצרפת בזמן מלחמת העולם הראשונה, ולכן, ב-1917 הותיר את מאות אלבומיו בבניין השגרירות, ועזב לשווייץ. הוא מת זמן קצר לאחר מכן.

עם סיום המלחמה, ממשלת צרפת החרימה את אוסף הבולים, בטענה שמדובר בפיצוי על נזקי המלחמה. צוואתו של פון פרארי, ובה הוריש את האוסף למוזיאון הדואר בברלין, על מנת שיוצג לציבור הרחב, לא הוגשמה. תחת זאת, נמכר האוסף בסדרה של מכירות פומביות בין 1921 ל-1926, שהניבו סכום של כ-30 מיליון פרנקים. אספנים רבים המחזיקים בהם כיום מתגאים בהצגתם כ"אקס-פרארי".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ פון פרארי בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30450756פיליפ פון פרארי