פיברין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פיברין (תעתיק מאנגלית: Fiber שמשמעותו "סיב") הוא חלבון בלתי-מסיס, הנמצא בדמם של בעלי חוליות ומשמש גורם קרישת דם.

כדי להפסיק את תהליך אבדן הדם, התרומבין, בתהליך של שפעול פרוטאוליטי מבצע חיתוך של פיברינוגן, מסיר ממנו שני פפטידים וכך נוצרים סיבי פיברין ברקמה הנגועה.

התהליך יוצר קריש דם שיש להמיסו על מנת למנוע חסימת כלי דם. לשם כך נועד הפיברינוליזין שהוא חומר המפרק פיברין ומסיר את הקריש.

תוצרי פירוק הפיברין (באנגלית: (Fibrin degradation product (FDPs), אלו הם רכיבים (הנמנים עם מרכיבי הדם) הנוצרים על ידי פירוק קריש דם כתוצאה מפעילותו של האנזים פלסמין הנמצא בדם ומפרק את משקעי הפיברין שיוצרים את קריש הדם. התוצר המוכר ביותר של פירוק הפיברין הוא החלבון די-דימר (באנגלית: D-dimer) המשמש כמדד איבחון בבדיקות דם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיברין בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0