פטר, מלך הונגריה

פטר אורסאולו (בהונגרית: Peter Orseolo‏, Péter I (פטר הראשון) או Velencei Péter (פטר הוונציאני); בין 1010 ל-1015–1046 או 1059) היה מלך הונגריה פעמיים, פעם ראשונה לאחר מותו של אישטוון הראשון, מלך הונגריה בין השנים 1038 ל-1041, בה הודח על ידי שמואל אבא, מלך הונגריה ובפעם השנייה לאחר קרב מנפו, בין 1044 ל-1046. ניהל מדיניות של חיזוק הנצרות בממלכה שזה-עתה התנצרה ועדיין התקיים בה ציבור עובדי אלילים גדול והתקרב אל האימפריה הרומית ה"קדושה" עד כדי ויתור קצר ימים על עצמאותה של הונגריה.

תולדות חייו

נולד בוונציה לאחותו של מלך הונגריה אישטוון הראשון. אביו היה אוטונה אורסאולו, הדוג'ה של ונציה. ב-1026 הודח אביו ונמלט לקונסטנטינופול, בעוד פטר ואמו חזרו להונגריה לחצר דודו המלך. לאחר מותו של אימרה, בנו היחיד של המלך, ב-1031 מינה אישטוון את פטר כיורשו וציווה לו שישלים את מהלך התנצרותה של הממלכה.

ב-15 באוגוסט 1038 מת המלך אישטוון ופטר עלה על הכס ללא התנגדות. מדיניותו התמקדה בצווים נגד הפאגאנים והחרמת רכושם ובהחלפת האצולה הוותיקה לבית ארפאד באצילים ממדינות גרמניה ואיטליה.

בסתיו 1041 קושרים מבני משפחתה של המלכה גיזלה (אלמנתו של המלך אישטוון) עשו יד אחת עם ראשי שבטים פאגאניים הדיחו את פטר מכסאו ואילצו אותו להימלט, תוך שהם ממנים את שמואל אבא למלך. פרט נמלט לרגנסבורג, בה שהה באותה עת היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", והציע לו את אמונו ואת נאמנותה של הונגריה, אם יחזירו היינריך לשלטון.

ב-1044, לאחר ניסיון כושל לכבוש את הונגריה, הצליח היינריך להכניע את שמואל אבא וצבאו הבלתי ממושמע בקרב מנפו והמליך את פטר בסקשפהרוואר. ב-26 במאי 1045 נתן פטר להיינריך הומאגיום, והפך את הונגריה לואסלית של הקיסרות הרומית ה"קדושה". בהמשך שלטונו נאלץ פטר להתמודד עם חוסר נאמנות של האצולה וחלק מהכמורה, עד כי נאלץ להגלות את המלכה גיזלה מארצו. הבישוף גלרט ה"קדוש" קרא בתגובה לשניים מבני-אחיה של המלכה מגלות בקייב (אנדרש ובלה), דבר שהלהיט מרד בקיץ 1046 שבשיאו הודח פטר מכסאו והוחלף באנדרש הראשון, מלך הונגריה (אחד מאותם בני-האח של גיזלה שהושבו מגלותם), בברכתו של גלרט ה"קדוש". בתוך כך פנו השבטים הפגניים שסייעו למפלתו של פטר בראשות אציל ואטא (Vata) כנגד אנדרש ואף רצחו את גלרט באמצעות השלכתו בתוך חבית מראש גבעת גלרט.