פטרת

פטרת (mycosis) היא מחלה הנגרמת על ידי פטרייה. יש כ- 300,000 סוגי פטריות מהן כ- 150 ידועות כגורמות למחלות באדם. הן יכולות לגרום ל:

• פגיעה שטחית (Superficial Mycosis) - פטריות אשר פוגעות רק באפידרמיס ובדרמיס.
• פגיעה עמוקה (Subcutaneous Mycosis) - פגיעה בתת-העור. נדירה יחסית בישראל.
• פגיעה סיסטמית (Systemic Mycosis).

פטרת עור (דרמטופיטוזיס)

פטרת עור (דרמטומיקוזה) נגרמת על ידי דרמטופיטים - פטריות הצומחות באזור הקרני של העור, והורסות את החומר הקרני. ידועים 41 זני דרמטופיטים עם מבנה בסיס בצורת הייפות (hyphae). הזן השכיח ביותר (98% מהפטריות הדרמטופיטיות בישראל) הוא Trichophyton rubrum. כאשר הפטרייה פוגעת באזור מסוים היא נקראת tinea.

ישנם כמה סוגי פטרות עור:

• פטרת הקרקפת (tinea capitis) - פטרייה נדירה ומדבקת, התוקפת בעיקר את עור הקרקפת. גורמת לשתי מחלות עיקריות - גזזת ויערת (Favus, לא קיימת בישראל כבר 20 שנה).

הפטרייה מתבטאת בטריאדה המורכבת מ-1. שיער קצוץ 2. שיער אפור לא מבריק 3. קשקשת.

• פטרת ציפורניים (tinea unguium) - פטרת הפוגעת בעיקר בבהונות הרגליים, אך הזיהום עלול להתפשט גם לציפורני הידיים. היא גורמת להצהבת הציפורניים. הזיהום נקרא onychomycosis.
• פטרת כף הרגל (tinea pedis) - פטרת נפוצה, שבדרך כלל מופיעה בין האצבעות בשלישית-הרביעית או בין הרביעית-חמישית. היא גורמת לעור להיות רטוב, אדום וקשקשי.
• פטרת זקן (tinea barbe) - פגיעה בשיער הזקן. יכולה להתבטא במחלה עדינה ועד כדלקת חריפה.
• פטרת הפנים (tinea facie) - מתבטאת באזורים דלקתיים ללא גבול חד ועם קשקשת.

מכל הסוגים הנ"ל הפטרת שבין אצבעות כפות הרגליים היא השכיחה ביותר בישראל. החום והלחות הנוצרים בעיקר בין האצבעות הרביעית והחמישית של כפות הרגליים מהווים סביבה אידיאלית להתפתחות הפטריות. התרבותן גורמת לגרד, למסמוס של העור ובהמשך לסדקים כואבים המוכרים לרובינו. נעילה ממושכת של נעלי התעמלות בעלות סוליות גומי או נעלי צבא מגבירה את הסיכון ללקות בזיהום פטרייתי בכפות הרגליים. אם אין מטפלים בפטרת היא עלולה להתפשט לעור כף הרגל ולציפורני הרגליים.

פטרת עומק

פטרת מסוכנת יותר מפטרת העור, אך מוגבלת לאזורים הטרופיים. פטריות מסוג זה עלולות לפגוע בעור תחילה, ואחר כך הן חודרות לאיברים פנימיים וגורמות בהם זיהום. ישנם כמה סוגים של פטרות עומק:

• פטרת הנבט (בלסטומיקוזה): פטרייה המתפשטת על עור הפנים, הידיים והרגליים. בהתחלה עולה בעור פצעון זעיר ששוליו מוגבהים ונוקשים, וכעבור זמן הוא מתפשט בחלקים נרחבים של העור.

• קנדידה (קנדידה אלביקנס): פטרייה נפוצה, הגורמת פטרות ברירית הפה, רירית הנרתיק, ורירית פי הטבעת.

טיפול במחלה

• פטרת הרגליים - בשלביה הראשונים מומלץ להשרות את כפות הרגליים כל ערב ל-15 דקות בקערת מים חמים עם תמיסה של סבון חיטוי המכיל יוד (למשל פוליספט). לאחר מכן יש למרוח בין האצבעות ועל עור כף הרגל משחה נגד פטריות. יש להתמיד בטיפול כשבועיים או שלושה לאחר שסימני הפטרייה נעלמים מהעור. כדי למנוע זיהום חוזר מומלץ לאוורר את כפות הרגליים ככל שניתן, להעדיף גריבת גרבי כותנה על גרביים מחומרים סינתטיים, לנעול סנדלים או נעליים עם סוליית עור שבהם מזיעים פחות, לרחוץ את כפות הרגליים לעיתים קרובות ולהשתמש בטלק לספיגת הזיעה.

משחות לטיפול בפטריות

• למיזיל (Terbinafine)
• Clotrimaderm
• Cycloderm
• Bifonazole
• Agispor

קישורים חיצוניים

• פטרת מאמרים, באתר ויקי רפואה

מדיה וקבצים בנושא פטרת בוויקישיתוף

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31402062פטרת