פח אשפה

פח אשפה או פח זבל הוא מכל לאחסון זמני של פסולת, עשוי בדרך כלל מתכת או פלסטיק.

פח אשפה

קיימים שלושה סוגים נפוצים של פחי רחוב: פחי אשפה קטנים בצידי הדרך העשויים לרוב ממתכת, פח או פלסטיק, מכולות אשפה גדולות ממתכת (מכונות גם "פחי צפרדע"), ופחי פלסטיק ניידים בעלי גלגלים (נפחם הוא 1,100 ליטר). התקן בבריטניה לפח אשפה נייד הוא תכולה של 240 ליטר ומעלה. פחים אלו נאספים על ידי רכב לפינוי אשפה המעביר את הפסולת למטמנה/מזבלה, שרפה או גריסה.

במקומות מסוימים פועל שירות מיחזור, ומוקדשים לו פחים ייעודיים. פחים אלו מופרדים לקטגוריות שונות, הקובעות איזה סוג של פריטים מותר להכניס לפח. תוכנם של הפחים נלקח למפעלי מיחזור.

פח אשפה טמון

במדינות מסוימות קיימים מכלי פסולת גדולים (5 מ"ק ויותר) אשר משרתים מספר בניינים במשותף. מכלים אלו בנויים באופן שהחלק האוגר את האשפה טמון מתחת לפני הקרקע, משאיות אשפה מיוחדות פותחו על מנת לרוקן מכלים כבדים שכאלה. היתרון במכלים אלו על פני הפחים המסורתיים, הוא ביכולתם לאגור כמויות גדולות של פסולת, ובחסכון בכוח אדם הנצרך לריקונם (ניתן לבצע ריקון על ידי פועל אחד), דגמים מסוימים מתוכננים באופן שיאפשר את פתיחתם על ידי מדרך רגל כדי להתאימם לשימוש על ידי בעלי מוגבלויות. במספר ערים בישראל הוחלפו חלק מן פחי האשפה בפחים טמונים^[2].

פחי אשפה מוטמנים מוכנסים גם הערים שונות כתחליף למכולות אשפה ומיכלי אשפה גדולים. בעיר נשר החל בשנת 2020 פרויקט של החלפת כל מכולות האשפה ברחוב ומיכלי האשפה לפחים מוטמנים. הפחים הראשונים המוטמנים הורכבו בעיר ב-13 בינואר 2021.