פחמן-12
| כללי | |
|---|---|
| סמל | 12C |
| נייטרונים | 6 |
| פרוטונים | 6 |
| מידע גרעיני | |
| שכיחות יחסית | 98.89% |
| איזוטופ אב | חנקן-12, בורון-12 |
| מסה איזוטופית | 12 u |
| ספין | 0 |
| עודף אנרגיה | 0 ± 0 KeV |
| אנרגיית קשר | 92,161.753 ± 0.014 KeV |
פחמן-12 או 12C הוא האיזוטופ הנפוץ ביותר של פחמן. הוא השכיח מבין שני האיזוטופים היציבים של פחמן (12C ו-13C). פחמן-12 מהווה 98.89% מהפחמן המצוי בטבע. אטום של פחמן-12 מכיל 6 פרוטונים, 6 נייטרונים ו-6 אלקטרונים.
פחמן-12 הוא בעל חשיבות מיוחדת, משום שעל בסיסו מוגדר הערך של יחידת מסה אטומית מאוחדת, המשמשת למדידת המסה של כל האטומים האחרים. המסה של אטום פחמן-12 היא בדיוק 12 יחידות מסה אטומית מאוחדת, או 12 u.
היסטוריה
לפני 1959, הארגונים IUPAP ו-IUPAC נטו להשתמש בחמצן כדי להגדיר את המול. בעוד כימאים הגדירו את המול כמספר האטומים של חמצן אשר מסתם היא 16 גרם, פיזיקאים השתמשו בהגדרה דומה אך עם האיזוטופ חמצן-16 בלבד. שני הארגונים הסכימו ב-1959-1960 להגדיר את המול כ"כמות החומר במערכת שמכילה מספר חלקיקים (אטומים או מולקולות) השווה למספר האטומים ב-0.012 קילוגרם של פחמן-12; כמות זו מסומנת "mol"."
הגדרה זו התקבלה על ידי ה-CIPM ב-1967. ב-1971, הגדרה זו התקבלה על ידי ה-CGPM הארבע עשרה.
ב-1980, הבהירו ה-CIPM את ההגדרה שלעיל, תוך שהגדירו כי היא נוגעת לאטומי פחמן-12 פזורים במצב היסוד (ground state) שלהם, להבדיל ממצב מעורר.