פזמון ליקינתון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פזמון ליקינתון
מאת לאה גולדברג

לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה.
בְּצִיצֵי הַיָּקִנְתּוֹן
בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.

הבית הראשון בשיר

"פזמון לַיָקינתון" (לעיתים נכתב "יקינטון"; במקור בכתיב חסר: "יקִנתון"; ידוע גם בשורתו הראשונה: "לילה לילה מסתכלת הלבנה") הוא שיר ילדים עברי שכתבה לאה גולדברג והלחינה רבקה גְּוִילי. גולדברג כתבה את השיר בתל אביב בראשית שנת 1940[1] לכבוד ט"ו בשבט ת"ש.

זהו שיר לירי-סיפורי שמוקדו הוא פריחתו של צמח יקינתון קטן בגינה. הצמח זוכה לדאגתה של הלבנה ובעקבות זאת לגשם שממטירים העננים על האדמה; הוא מגיב בשמחה ובפריחה, ובנה, הנוכח בפריחתו, ישיר לכבודו את הפזמון, ושמחה תשרור בגינה. הלחן לשיר, אף שהוא קצר, בונה מהלך מורכב שלם. הוצע שהקשר הקרוב בין שתי היוצרות בא לידי ביטוי בתיאום הזורם שבין מילות השיר למנגינתו.[2]

הפזמון הושר לראשונה ב"קול ירושלים" בפי הזמרת מרים סגל – שעבורה הולחן השיר – וזמן קצר לאחר מכן, ב-22 בפברואר 1940, ראה אור לראשונה, מעל דפי השבועון "דבר לילדים", שעבורו חיברה גולדברג את השיר. בהמשך נכלל השיר בספר שירי הילדים של גולדברג "מה עושות האיילות" (ספרית פועלים – 'אנקורים', 1949), ומאז ועד ימינו הוא נדפס פעמים רבות, בלוויית איוריהם של אמנים שונים, וזכה לעיבודים ולעשרות ביצועים. הפזמון, שהוא משירי הילדים הידועים ביותר של גולדברג, כמו גם לחנהּ הידוע ביותר של גוילי, היה לשיר ערש פופולרי ולאחד משירי הילדים המוכרים והאהובים בישראל, והוא נחשב לנכס צאן ברזל של הזמר העברי.


הערות שוליים

  1. ^ על פי גרסאות אחדות, בסוף 1939 (אריאל הירשפלד, "רישומו של מקום שרק כאן היה כמוהו", הארץ, תרבות וספרות, 15 באוקטובר 1999).
  2. ^ צפירה יונתן, שירים להורים | "פרח לאור-ירח: על "פזמון ליקינתון" ללאה גולדברג", הורים וילדים, 15 (1989), 23.

39736557פזמון ליקינתון