פורמולה 1 עונת 1975
| סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
|---|---|
| תאריך התחלה | 12 בינואר 1975 |
| תאריך סיום | 5 באוקטובר 1975 |
| מספר עונה | 26 |
| מספר מרוצים בעונה | 14 |
| זוכה באליפות הנהגים | ניקי לאודה |
| נקודות הנהג הזוכה | 64.5 |
| זוכה באליפות היצרנים | פרארי |
| נקודות היצרן הזוכה | 72.5 |
עונת 1975 הייתה העונה העשרים ושש של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). במהלך העונה התקיימו 14 מרוצי אליפות ושלושה מרוצים נוספים שלא נחשבו לאליפות. בנוסף, התקיימו תשעה מרוצים במסגרת אליפות הפורמולה 1 הדרום אפריקאית.
במהשך לסיום החזק של העונה הקודמת רבים ראו בקבוצת ברבהאם מועמדת לזכייה באליפות. העונה נפתחה בצורה טובה עבור הקבוצה עם פודיום (מקום שלישי) בגרנד פרי ארגנטינה וניצחון של קרלוס פייס בגרנד פרי ברזיל. בעיות צמיגים בהמשך העונה האטו את הרכבים וגרמו לקבוצה לאבד נקודות.
ניקי לאודה התייחס לעונה כ"שנה שלא תאומן". בשנתו השנייה בקבוצת פרארי התחרה עם הפרארי 312T, מכונית שהייתה ברמה טכנית גבוהה מאוד בהשוואה למתחרים בעונה. לאודה ניצח חמישה מרוצים וזכה באליפות הנהגים בפעם הראשונה. קבוצתו, פרארי, זכתה באליפות היצרנים בפעם השלישית.
מארק דונהיו האמריקאי מת באוגוסט, יומיים לאחר שנפצע קשה בהתרסקות במהלך האימון לקראת גרנד פרי אוסטריה[1]. בנובמבר, לאחר סיום העונה, התרסק המטוס של קבוצת אמבסי היל בתאונה. שישה אנשים נהרגו בתאונה ביניהם גרהאם היל, הבעלים של הקבוצה, והנהג טוני ברייס[2]
פורמולה 1 עונת 197533455833Q69375
- ^ Donohue dies after operation. Beaver County Times. (Pennsylvania, U.S.). UPI. 20 August 1975. p.D-4
- ^ Plane crash kills driver Graham Hill. Pittsburgh Press. (Pennsylvania, U.S.). UPI. 30 November 1975. p.D-1