פורטל:ירושלים/ציטוט נבחר/45

לעולם אין זה מאוחר לסרב להתמצא בירושלים, או למאֵן להכיר אותה מקרוב מדי. אבל לפחות את הגמביט הערמומי הזה, את הפתיחה הירושלמית הקונספירטיבית הזאת, כל אחד כבר אמור כביכול להכיר:... כדי להגיע למרכז העיר - כלומר, לשתי חנויות הספרים האלה, של הדתיים-האנגלוסקסיים (וסיבה אחרת הרי אין להגיע למרכז) - צריך לפנות קצת ימינה, ואחר-כך שמאלה, ושוב ימינה ושוב שמאלה. ואז מגיעים לאותה עלייה תלולה, שבה צריך להשתמש גם במצמד, וגם בברקס, וגם בבלם-היד, וגם בגרוגרת, שכבר בנקודה זו מתחילה להישנק מרוב געגועים לתל אביב. אותם געגועים לתל אביב, שאינך חש בשום מקום אחר בעולם. געגועים שמתחילים כבר במוצא-תחתית. געגועים שמתחילים רק למשמע השם הזה, מוצא-תחתית.

— דורון רוזנבלום, שאלו שלום תוגת-ירושלים, חדשות, 1988