פורטל:השפה העברית/הידעת?/18

בעברית, אותיות מנצפ"ך הן אותיות בעלות שתי צורות כתיבה, כאשר באחת מהן משתמשים רק בסוף מילה. למעשה, הצורות הסופיות היו בעבר האותיות הרגילות ושימשו גם באמצע מילה, אך עם התפתחות הכתב הרהוט הן השתנו, שכן ה"זנבון" הפריע לכתיבה מהירה והאותיות "התעגלו". בסוף מילה אין צורת האותיות הללו מפריעה כיוון שבלאו הכי היד נעצרת, ולכן הן נותרו בצורתן הקדומה. וצאת מן הכלל היא מ"ם, שמקבילתה הארמית לא דומה גם לצורה הסופית.

לכלל זה קיים יוצא דופן המשמש בעגה המקצועית: יש הנוהגים לקצר את הקשר הלוגי "אם ורק אם" לכדי "אםם". עם זאת, מקור הקיצור האחרון אינו קשור להתפתחות העברית דווקא, כי אם להעתקת הקיצור המקובל באנגלית - iff.