פורטל:המורשת העולמית/ערך נבחר/34
מיקנה הוא אתר ארכאולוגי ביוון, הממוקם בצפון-מזרחו של חצי האי פלופונסוס, כ-90 ק"מ דרומית-מערבית לאתונה. באלף ה-2 לפנה"ס הייתה מיקנה אחת הערים היווניות החשובות ביותר, ושלטה על חלק נרחב ביוון הדרומית ובאגן הים התיכון. התקופה שבין 1600 לפנה"ס ל-1100 לפנה"ס מכונה התקופה המיקנית עקב חשיבותה של העיר בתקופה זו. למיקנה נודע תפקיד חשוב לא רק בתולדותיה של יוון, אלא גם במיתולוגיה שלה. יסוד העיר יוחס לפרסאוס, ושלושה מצאצאיו שלטו בעיר. לאחר מכן היה אטראוס למלכה של העיר ולמייסדה של שושלת טראגית. הוא עצמו הזמין את אחיו תיאסטס למשתה והאכיל אותו בבשר ילדיו, ובנו של תיאסטס, אייגיסתוס הרגו. בניו של אטראוס, אגממנון ומנלאוס, תפסו לבסוף את השלטון במיקנה ובספרטה בהתאמה. הלנה אשתו של מנלאוס שנחטפה על ידי פריס, נסיך טרויה, הייתה העילה למלחמת טרויה, שזרעה הרס וחורבן בעולם היווני העתיק. היוונים הונהגו על ידי אגממנון מלך מיקנה. עם שובו שילם על כך בחייו כאשר אשתו קליטמנסטרה רצחה אותו. אורסתס נמלט מהעיר אך שב לאחר מכן ותפס את השלטון בה. בנו היה השליט האחרון של העיר. האקרופוליס של מיקנה הוקם על תל בצורת משולש בגובה של 278 מטר מעל פני הים, והוא הוקף בביצורים באורך כולל של כ-900 מטר. בתל התגוררו משפחת המלוכה, האצולה ומשרתיהם, והעיר עצמה השתרעה למרגלותיו. מערבית ודרומית-מערבית לאקרופוליס משתרעים תשעה מתחמי קבורה, ואלה נקראים על שם דמויות מיתולוגיות ללא כל ביסוס היסטורי. האקרופוליס והקברים במיקנה השתמרו היטב למרות שחלפו למעלה מ-3000 שנים מאז הקמתם.