פורטל:המורשת העולמית/ערך נבחר/173
הר אומיי הוא הר במחוז סצ'ואן במערב סין, השוכן כ-160 קילומטרים דרומית מערבית לעיר צ'נגדו בירת סצ'ואן, ומהווה חלק מהגבול המערבי של מישור צ'נגדו. הוא מתנשא מבסיסו במישור, בגובה של 500 מטרים מעל פני הים, עד לגובה של 3,099 מטרים מעל פני הים. פסגתו הגבוהה ביותר, וָאנְפו (מילולית "עשרת אלפים בודהות"), צופה אל המישור מרום של 2,600 מטרים. לרכס ההר צורה קשתית הדומה לגבת עין וזו העניקה לו את שמו ("הר הגבה הנישאת"). מממצאים ארכאולוגיים עולה שהאדם ישב את ההר כבר לפני אלפי שנים, אך ההר קיבל משמעות תרבותית מיוחדת עם הגעת הבודהיזם לאזור, אשר הגיע לראשונה לסין דרך דרך המשי במאה ה-1 לספירה. במאה ה-3 התקבלה הדוקטרינה הבודהיסטית של הבודהיסאטווה סמנטבהדרה. קיימות הערכות כי במאה ה-15 חיו מעל ל-1,000 נזירים בודהיסטים על ההר, והיו בו מעל למאה מקדשים. כיום פועלים בהר 26 מקדשים בודהיסטיים, כולם קשורים לפולחן סמנטבהדרה. מכיוון שהאגדה טוענת כי סמנטבהדרה עף אל ההר על גבי פיל לבן בעל שישה חטים, קיים בכל מקדש לפחות פסל אחד שלו. לעיתים לבד, לעיתים על גבי הפיל הלבן, ולעיתים יש פסלים של הפיל הלבן בלבד.