פורטל:היסטוריה/המחקר?/16

דילוגי אותיות בתורה היא טכניקה לגילוי מילים או משפטים בעלי משמעות בחמשה חומשי תורה (או בתנ"ך בכללותו ואף בתרגומיו) באמצעות דילוגים קבועים בין האותיות. השיטה מוכרת גם בשם הצופן התנכ"י, בעקבות ספר פופולרי בשם זה מאת מייקל דרוזנין, המציג את השיטה וייחס את ההצפנה לחוצנים בעלי יכולת טכנולוגית מתקדמת. בעוד שניתן למצוא בכל טקסט, ואף טקסט אקראי, דילוגים בעלי משמעות, יש הטוענים שהחריגות הסטטיסטית של הממצאים בספר בראשית היא מעבר לגדר הסביר, ויש בכך כדי להסיק שהמידע הוצפן במכוון בטקסט המקראי על ידי כותביו כדי לגלות את העתיד לבוא או כדי ללמד או להורות על נושאים שונים, והם מייחסים משקל רב למסרים המתגלים במקרא בגרסתו העברית הנוכחית.