בהלכה, לאו שאין בו מעשה הוא איסור לאו שהעובר עליו לא עשה פעולה פיזית, כי אם נמנע מפעולה חיובית (כגון: שנמנע מלהביא קרבן נדבה לאחר זמנו). העובר על לאו זה אינו נענש במלקות, בשונה מאיסורי לאו הכרוכים במעשה.