פול קוברדל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פול קוברדל
Paul Coverdell
לידה 20 בינואר 1939 (גיל: 86)
דה מוין, איווה, ארצות הברית
שם מלא פול דאגלס קוברדל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת מיזורי
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
סנאטור מטעם מדינת ג'ורג'יה
3 בינואר 1993 – 18 ביולי 2000
(7 שנים ו־28 שבועות)
מנהל חיל השלום ה־11
2 במאי 1989 – 4 בספטמבר 1991
(שנתיים ו־17 שבועות)
תחת הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש
→ לורן מילר רופ
חבר הסנאט של ג'ורג'יה
11 בינואר 1971 – 2 במאי 1989
(18 שנים)
→ א. ארל פאטון
מייקל ג'. איגן ←
מחוז בחירה המחוז ה-40 (1989-1973)
המחוז ה-56 (1973-1971)

פול דאגלס קוברדל (באנגלית: Paul Douglas Coverdell‏; 20 בינואר 1939 – 18 ביולי 2000) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כסנאטור ארצות הברית מג'ורג'יה משנת 1993 ועד מותו. כחבר במפלגה הרפובליקנית, כיהן כמנהל חיל השלום בין השנים 1989 ל-1991 תחת הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש.

ביוגרפיה

ראשית חייו

קוברדל נולד בדה מוין, איווה ב-20 בינואר 1939 וחי חלק ניכר מילדותו במערב התיכון. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון לי'ס סאמיט בליס סאמיט, מיזורי. [1] והמשיך את לימודיו באוניברסיטת מיזורי שם סיים ב-1961 עם תואר בעיתונאות. בזמן לימודיו בקולג', קוברדל היה חבר באחוות Phi Kappa Psi.

קוברדל התגייס לצבא ארצות הברית ב-1962 ושירת כקפטן באוקינאווה, טאיוואן וקוריאה.[2] לאחר שסיים את שירותו התיישב קוברדל באטלנטה עם אשתו, ננסי. הוא החל קריירה בתחום הביטוח,[3] ייסד את המשרד Coverdell & Co. Inc. עם אביו והפך לנשיא העסק המשפחתי בשנת 1965.[2]

בסנאט של ג'ורג'יה (1970–1989)

קוברדל לא זכה בניסיונו הראשון להיבחר לסנאט של המדינה ב-1968, אך הוא התמודד שוב וניצח ב-1970[2] כשהוא מייצג את צפון מחוז פולטון. קוברדל החל לכהן כמנהיג המיעוט בסנאט ב-1974, תפקיד בו החזיק עד שעזב את הסנאט של ג'ורג'יה ב-1989.[2] קוברדל עבד עם הדמוקרטים כדי להשיג את מטרותיו. רוי בארנס, דמוקרט שלימים ייבחר למושל ג'ורג'יה, אמר שכאשר הצטרף לסנאט של מדינת ג'ורג'יה, קוברדל הרפובליקני לקח אותו תחת חסותו הפוליטית.[3] "הוא הראה שאנשים ממפלגות שונות יכולים לדון בחוזקות ובחולשות האישיות שלהם", אמר בארנס.[3] "מעולם לא דאגתי שפול יחשוף דבר מכל מה שאמרתי."[3] בתקופתו של קוברדל כמנהיג מיעוט הוא פעל למען רפורמה בפנסיה, תמך בחקיקה למניעת נהיגה בשכרות והעלאת גיל השתייה החוקי בג'ורג'יה.[2]

בשנת 1977 הפסיד קוברדל בבחירות מיוחדות על מושב הקונגרס של אנדרו יאנג לווייש פאולר.[4] לאחר התבוסה של קוברדל ב-1977, הוא החל לפעול לפיתוח בסיס למועמדים רפובליקנים לאומיים וארגון מפלגה רפובליקנית בת-קיימא בפריסה ארצית.[5] בשנת 1985 נבחר קוברדל ליושב ראש המפלגה הרפובליקנית של ג'ורג'יה.[4]

בשנת 1978, קוברדל נפש במיין והחליט לחפש את יו"ר הוועדה הרפובליקנית הלאומית לשעבר, ג'ורג' ה. וו. בוש.[6] קוברדל מצא את כתובתו של בוש בספר טלפונים, הלך לביתו, דפק בדלת והציג את עצמו בפני הנשיא לעתיד.[6] בוש וקוברדל הפכו לחברים קרובים ובמהלך ארבע עשרה השנים הבאות בוש וקוברדל יעזרו זה לזה במספר הזדמנויות.[6] בשנת 1980, קוברדל היה יו"ר ועדת הכספים בג'ורג'יה כאשר בוש התמודד לראשונה על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות. בשנת 1988, קוברדל היה יו"ר ועדת ההיגוי הדרומית של הקמפיין של בוש. מאמציו של קוברדל השתלמו בבחירות 1988 כאשר בוש זכה בשנים עשר הקולות האלקטורליים של ג'ורג'יה.[5] כשבוש נבחר לנשיא, שלח קוברדל מכתב, ובו כתב "אם אני יכול לעזור, אני רוצה לעזור". בוש מינה את קוברדל לעמוד בראש חיל השלום.[2]

מנהל חיל השלום (1989–1991)

קוברדל הושבע לתפקיד מנהל חיל השלום ב-2 במאי 1989, בטקס בחדר הסגלגל.[2] במקביל פרש קוברדל מהסנאט של מדינת ג'ורג'יה, תפקיד בו כיהן במשך 15 שנים והתפטר מתפקידו כנשיא קוברדל ושות' כדי להקדיש את זמנו לחיל השלום.[2] היוזמה העיקרית של קוברדל כמנהל חיל השלום הייתה הקמת התוכנית "World Wise Schools".‏[2] התוכנית קישרה בין סטודנטים בארצות הברית לבין מתנדבי חיל השלום המשרתים ברחבי העולם.[2] במהלך התקופה שקוברדל כיהן בתפקיד, תוכנית World Wise Schools חיברה בין מתנדבים ל-5,000 כיתות בארצות הברית.[2] קוברדל זכה להערכה רבה בקרב קהילת חיל השלום. בסתיו 2000, לאחר מותו, נערך לכבודו טקס אזכרה במטה חיל השלום לכבוד פועלו ומורשתו. [7]

חיל השלום נכנס למזרח אירופה

קוברדל שלח את המתנדבים הראשונים של חיל השלום למזרח אירופה לאחר נפילת חומת ברלין.[8] ב-15 ביוני 1990, הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש אירח משלחת מתנדבים לפולין והונגריה.[8] "המפתח שאתה נושא איתך יהיה השפה האנגלית - מה שפול מכנה שפת המסחר וההבנה. וכמו שאוריינות לאומית הייתה מזמן המפתח לשלטון, כך היום האוריינות האנגלית הפכה למפתח להתקדמות. כמו החירות שלך, השפה שלך הגיעה אליך כזכות מלידה וכזכות לחלומות ולקורבנות של אלה שבאו לפני כן, והיום אתה משקיע את הבכורה הזו בחלומות העתיקים וברעיונות החדשים של עמים רחוקים ושלהם. מדינות שנולדו מחדש היא ההשקעה של אמריקה בגיבוש הדמוקרטיה והעצמאות בתוכניות חיל השלום בפולין ובהונגריה, ובקרוב בצ'כוסלובקיה, הן עוד מרכיב מוחשי במחויבותה המתמשכת של ארצות הברית לשינוי הדמוקרטי של מרכז ומזרח אירופה לעבר אירופה שלמה וחופשית."[8]

תמיכתו של קוברדל בחיל השלום

לאחר שקוברדל נבחר לסנאט הוא המשיך בתמיכתו בחיל השלום ותמך בחקיקה להרחבתו. בעדות בפני הוועדה ליחסים בינלאומיים בבית הנבחרים ב-18 במרץ 1998, העיד קוברדל בתמיכה בהרחבה. "אני רוצה לציין שהמטרה של הגדלת מספר המתנדבים של חיל השלום משתרעת על פני שלוש נשיאויות. תחת הנהגתו המכובדת של המנהל לשעבר, המנהל רופה, הרעיון של מעבר ל-10,000 מתנדבים אמריקאים ברחבי העולם החל להתבטא על ידי ממשל רייגן המשכנו במרדף אחר הרחבת חיל המתנדבים. היינו שם ברגע די ייחודי בהיסטוריה העולמית הדגש החל בהכרח לעבור למתן מענה לשורה של אומות שחוות חופש בפעם הראשונה מזה כמעט חצי מאה, שנים רבות יותר, ולכן הדגש החל לנוע לקראת פתיחתן, כפי שרמז היו"ר, של תוכניות מדינה חדשות. מדינות חדשות אלו יכולות להיות הנהנות מהפעילות שלנו אם נמשיך להרחיב את חיל המתנדבים".

מחלוקת על ניצול התפקיד להתמודדות בג'ורג'יה

בינתיים, קוברדל שם עין על מושב הסנאט של וייש פאולר, האיש שהביס אותו בבחירות המיוחדות לקונגרס ב-1977. סוכנות הידיעות AP דיווחה ב-4 בספטמבר 1991, שקוברדל התפטר מתפקיד המנהל של חיל השלום ושקל להתמודד לסנאט. ישנה מחלוקת מסוימת בנוגע לשימוש של קוברדל בתפקידו כמנהל חיל השלום והתמודדותו לאחר מכן לסנאט.[9] הניו יורק טיימס דיווח ב-27 בספטמבר 1992 שכהונתו של קוברדל כראש חיל השלום עשויה להיות אחת מהנושאים במירוץ לסנאט בג'ורג'יה ב-1992 וכי קוברדל "הואשם בשימוש במשרד כדי לתכנן את הפוליטיקה העתידית שלו בג'ורג'יה".[9] עם זאת, צ'רלטון הסטון, שהגיע לג'ורג'יה לקמפיין מטעמו של קוברדל בבחירות לסנאט, כתב ל-National Review ב-1992: "הוא שירת (כמנהל חיל השלום) בצורה יעילה, אבל זה בקושי נראה נקודת השקה אידיאלית לתפקידי בחירה לאומיים".[10] בשנת 2001, סוגיית ניצול התפקיד להתמודדות בבג'ורג'יה חזרה לחדשות כאשר כמה סנאטורים הציעו לשנות את שמו של בניין חיל השלום על שם קוברדל. [11]

בחירות 1992 לסנאט בארצות הברית

בשנת 1992, התמודד קוברדל במאבק מיגע כדי לזכות במושב בסנאט האמריקני ונאלץ לערוך קמפיין בארבע מערכות בחירות נפרדות (פריימריז של כל המועמדים, בחירות מקדימות חוזרות, בחירות כלליות ובחירות כלליות חוזרות).[5] קוברדל לא היה קמפיינר טבעי.[12] הסנאטור פיל גראם, אז יושב ראש ועדת הסנאט הרפובליקנית הלאומית, אמר שהוא נחרד בפעם הראשונה שראה את קוברדל מדבר.[12] "פול קם ודיבר בקול הצווחני הזה והייתה לו דרך לקפוץ למעלה ולמטה כשהוא דיבר והניף את ידיו", אמר גראם.[12] "אבל מעט ידעתי... שלאיש הזה יש לב של אריה."[12]

מול ארבעה מועמדים אחרים בפריימריז הרפובליקני,[10] לא הצליח קוברדל לזכות ב-50% מהקולות ונאלץ לצאת לסיבוב שני מול בוב בר בו ניצח ב-1,600 קולות בלבד.[5] גם הבחירות הכלליות התגלו כקשות. הסנאטור המכהן הדמוקרטי, וייש פאולר, ניצח את קוברדל ב-30,000 קולות ביום הבחירות, אך מכיוון שהמועמד הליברטריאני, ג'ים הדסון, זכה ב-3% מהקולות נדרשו בחירות נוספות.[10] ב-24 בנובמבר, זכה קוברדל בסיבוב השני בקצת יותר מ-16,000 קולות, בסיוע תמיכה של הדסון, שכבר לא היה במירוץ; [13] [14] הוא נהיה הרפובליקני השני מג'ורג'יה שנשלח לסנאט מאז תקופת השיקום.[10] הנשיא בוש הראה את תמיכתו בקוברדל וברברה בוש עשתה קמפיין למען קוברדל במהלך המירוץ לסנאט.[2]

קוברדל נעזר גם במסע פרסום בלתי נשכח, שהודגש על ידי מוקדי הטלוויזיה והרדיו "ג'ינגל" הכוללים קטע שנכתב והושר על ידי האזרחית הוותיקה מרגי לופ. [15]

סנאטור ארצות הברית (1993–2000)

כהונה בסנאט

קוברדל כיהן בוועדת יחסי החוץ של הסנאט, בוועדת החקלאות ובוועדת העסקים הקטנים.[5] לאחר מותו של הסנאטור ג'ון צ'ייפי ב-24 באוקטובר 1999, נפתח מושב בוועדת הכספים של הסנאט וקורדל ויתר על מושבו בוועדת יחסי החוץ כדי למלא את המושב. [16] קוברדל העניק חסות לחקיקה ששימשה מיליוני אמריקאים למימון לימודים בקולג' לילדיהם[2] שנקראה במקור Education IRAs אך ידועה כיום כ־Coverdell Education Savings Accounts (CESAs) או בקיצור Coverdell Plans.‏[2]‏ Coverdell ESAs מאפשרים לקיים חסכונות ללא מס עבור הוצאות חינוך מוסמך במוסד מוסמך.

קוברדל העניק חסות לחוק הגנת מתנדבים, חוק מורכב שבאופן כללי, מגן על מתנדבים המשרתים ארגונים ללא מטרות רווח וגופים ממשלתיים מפני אחריות משפטית לתביעות נזיקין המבוססות על רשלנות פשוטה, בתנאי שמתקיימים תנאים מסוימים.[2] עם זאת, מבקרי החוק אומרים כי מתן חסינות למתנדב שפצע מישהו כתוצאה מחוסר זהירות שלו מתנגש עם מטרת הצדקה לעזור לזולת, כי יש להחזיק בעמותות באותה רמת טיפול כמו ארגונים למטרות רווח, וכי החוק לא יהיה נחוץ כלל אם עמותות היו מחזיקות בביטוח אחריות כללית נאות. [17] קוברדל גם פעל נגד העלאות מס, כדי להגן על אדמות פדרליות בפארקים לאומיים, ולמען דאגות הומניטריות.[5]

בשנת 1998, קוברדל, שרץ עם הסיסמה "Coverdell Works", עשה היסטוריה בכך שהפך לרפובליקני הראשון מג'ורג'יה אי פעם שנבחר מחדש לסנאט האמריקני. [18] בשנת 1999 לפני שהוקמה ועדת גישוש, לקח על עצמו קוברדל את תפקיד הקישור בין מסע הבחירות של המושל ג'ורג' וו. בוש לסנאט. בתחילת הקמפיין, תפקידו של קוברדל היה לסדר סנאטורים רפובליקנים כדי לתמוך במושל בוש במקום הסנאטור ג'ון מקיין, והוא הצליח לקבל את אישורו של כמעט כל רפובליקני בסנאט. לאחר שבוש קיבל את המינוי, טיפל קוברדל בבקשות של סנאטורים שרצו לדבר עם בוש. "אנחנו לא רוצים חורים שחורים", אמר קוברדל. "אנחנו רוצים שאנשים ירגישו שהם חלק מהמאמץ. אנחנו רוצים ליצור רצון טוב".

מותו

בטיול לג'ורג'יה לסוף שבוע של נאומים ושירותי בחירה, קוברדל התלונן על כאב ראש חמור.[2] הוא אובחן עם דימום מוחי, ועבר ניתוח בבית החולים פיימונטה באטלנטה ב-17 ביולי 2000.[2] הוא לא חזר להכרה ומת מוקדם בערב ה-18 ביולי 2000.[2]

יותר מ-50 סנאטורים ונציגים משתי הצדדים הצטרפו ל-900 אבלים אחרים בהלוויה של קוברדל בכנסייה המתודיסטית פיצ'טרי מאוחדת באטלנטה. למושל טקסס, ג'ורג' וו. בוש, לקח זמן מהקמפיין לנשיאות בשנת 2000 כדי להשתתף בטקסים עם אשתו לורה. הנשיא קלינטון גם פרסם הצהרה המביעה את תנחומיו למשפחת קוברדל.[3][19] הנשיא לשעבר ג'ורג' ה. וו. בוש, חבר קרוב של קוברדל, לא השתתף, אבל חבר משפחה קרא את המחווה שלו.[3] בוש כתב:  הוא אהב פוליטיקה והיה דוגמה מובהקת לכך שפוליטיקה היא ייעוד אצילי. הוא משאיר אחריו מורשת ששקט זה טוב, אכפתיות מהבחור האחר חשובה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול קוברדל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ פול קוברדל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 2.16 2.17 "Paul Coverdell". Georgia College and State University. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2006. נבדק ב-17 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Schmitt, Eric; Alvarez, Lizette (19 ביולי 2000). "Paul Coverdell, 61, Dies; Influential Senator From Georgia". The New York Times. נבדק ב-17 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 Johnson, Eric. "The Georgia Republican Party 1856-2006: 150 years to victory". Georgia Republican Party. אורכב מ-המקור ב-20 בינואר 2009. נבדק ב-18 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 "New Georgia Encyclopedia: Paul Coverdell (1939–2000)". Georgiaencyclopedia.net. נבדק ב-2017-08-15.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 "Paul Coverdell, a North Georgia Notable". Ngeorgia.com. 2000-07-19. אורכב מ-המקור ב-2008-05-18. נבדק ב-2017-08-15.
  7. ↑ "Tribute to Paul Coverdell". www.peacecorps.gov (באנגלית). נבדק ב-2017-05-04.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 "Remarks at a White House Ceremony Marking the Entry of the Peace Corps into Central Europe". George H.W. Bush Presidential Library Center. 15 ביוני 1990. אורכב מ-המקור ב-21 בפברואר 2001. נבדק ב-17 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 Applebome, Peter (27 בספטמבר 1992). "Prospects Looking Up For 7 Southern Senators". The New York Times. נבדק ב-18 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 Heston, Charlton (בנובמבר 1992). "Marching through Georgia". National Review. אורכב מ-המקור ב-6 במאי 2009. נבדק ב-17 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ↑ Kamen, Al (22 בפברואר 2001). "Branding Iron for the Peace Corps". The Washington Post. נבדק ב-18 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 Broder, David S. (28 ביולי 2000). "A maker of peace". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2000. נבדק ב-17 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ↑ Rothbard, Murray N. (2000). "The "Year of the Woman" Myth". In Rockwell, Llewellyn H. Jr. (ed.). The Irrepressible Rothbard: The Rothbard-Rockwell Report Essays of Murray N. Rothbard (PDF). Burlingame: Center for Libertarian Studies. p. 70. ISBN 1-883959-02-0. אורכב מ-המקור (PDF) ב-24 בדצמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  14. ↑ Dendy, Dallas L. Jr. (1993). "Statistics of the Presidential and Congressional Election of November 3, 1992". U.S. Government Printing Office. נבדק ב-17 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ↑ "Obituaries: Marjorie Goode Lopp (אורכב 22.11.2008 בארכיון Wayback Machine)." Athens Banner-Herald. Monday, May 27, 2002. Accessed August 17, 2009.
  16. ↑ "Coverdell 'promoted'". Augusta Chronicle. 6 בנובמבר 1999. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2000. נבדק ב-18 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ↑ Nonprofit Coordinating Committee of New York (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine) - Volunteer Protection Act of 1997
  18. ↑ Carole VanSickle (Summer 2006). "Where Talents Converge, By Plan and By Chance". University of Georgia Research Magazine. אורכב מ-המקור ב-2007-11-10. נבדק ב-2007-08-21.
  19. ↑ "Presidential Statement on Death of Senator Paul Coverdell". 18 July 2000. Clinton Presidential Center. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2011. נבדק ב-23 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פול קוברדל40258985Q5612725

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פול_קוברדל&oldid=2865672"