פולמון מאיליון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פולמון מאיליון או פולמון מאתונה (ביוונית: Πολέμων ὁ Ἀθηναῖος[1]; פרח במאה ה-2 לפנה"ס) היה פילוסוף מהאסכולה הסטואית וגאוגרף.
פולמון היה בנו של אווגטס (Euegetes).[2] בהיותו אזרח אתונה, הוא היה ידוע ביותר בשמו זה, אם כי יכול להיות שנולד באיליון (אפירוס) (אנ'), בסאמוס או בסיקיון והיה ידוע גם בשם פולמון פריגטס (Periegetes).
הוא היה בן זמנם של אריסטופאנס מביזנטיון ותלמי החמישי וחסידו של הפילוסוף הסטואי פאנייטיוס (אנ').[2] הוא ערך מסעות נרחבים ברחבי יוון כדי לאסוף חומרים לחיבוריו הגאוגרפיים וכתב על המקומות בהם ביקר. במסעותיו שם את לבו במיוחד אל הכתובות על גבי מנחות ועמודים, וכך השיג את כינויו "סטלוקופאס" (Stelokopas).
במסעותיו, אסף פולמון את המכתמים שראה על גבי המצבות והמנחות לחיבור "על הכתובות שניתן למצוא בערים" (Περὶ τω̂ν κατὰ πόλεις ἐπιγραμμάτων). בנוסף על כך, נזכרים חיבורים נוספים שלו, על המנחות והמצבות באקרופוליס באתונה, בספרטה, בדלפי ובמקומות אחרים, שללא ספק הכילו עותקים של מכתמים רבים מאד. אף אחד מהחיבורים הללו לא שרד, אולם סופרים רבים מאוחרים יותר ציטטו מהם. ייתכן וחיבוריו היו מקור עיקרי לאנתולוגיה היוונית של מלאגרוס מגדרה. גם אתנאיוס[3] וסופרים אחרים ציטטו רבות מחיבוריו. הם היו בעיקר תיאורים של חלקים שונים של יוון; חלקם על ציורים שנשמרו במקומות שונים, וכמה מהם מעוררי מחלוקת, ובהם אחד נגד ארטוסתנס.
אוסביוס מקיסריה מצטט דרך יוליוס אפריקנוס מתוך הספר הראשון של ה"היסטוריה יוונית" של פולמון, בו כתב ש"בזמן שלטון אפיס (אנ') בנו של פורונאוס (אנ'), חלק מהצבא המצרי גורש ממצרים והתיישב בארץ הנקראת סוריה-פלשתינה", ומציין שברור כי מדובר באנשים שיצאו ממצרים עם משה.[4] קטע זה קשור למסורות שמצאו את דרכן לספרות היוונית כבר בשלב מוקדם, שעסקו בהגירה מיתולוגית ממצרים שיצקה את הבסיס לאוכלוסייה של ארץ יהודה (הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים).[5]
לקריאה נוספת
- מנחם שטרן - M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, XVI. Polemo of Ilium, pp. 102-103.
הערות שוליים
30594706פולמון מאיליון