פודי
פודי (באנגלית: Foodie; ברבים: פודי'ז) הוא ביטוי סלנג, המתאר אדם בעל עניין מיוחד או ידע באוכל,[1] שנלהב או שאנין טעם, ושאוכל לא רק מרעב, אלא מתוך עניין או כתחביב. המונחים "גסטרונום" (באנגלית: Gastronome) ו"גורמה" (בצרפתית: Gourmet) מגדירים את אותו הדבר, כלומר אדם שנהנה מאוכל.
שימושים מוקדמים במילה
המילה "פודי", שמתרחקת מהדימוי האליטיסטי כמו גורמה, אך מורמת יותר מאשר מעמדו של הגרגרן - נראתה לראשונה בדפוס בראשית שנות השמונים. המונח נכנס לשימוש כמעט בו זמנית בארצות הברית ובבריטניה. הבכורה של השימוש בביטוי עומדת לזכות גאל גרין, מבקר מסעדות אמריקאי, שביוני 1980 כתב במגזין ניו יורק:
"slips into the small Art Deco dining room of Restaurant d'Olympe... to graze cheeks with her devotees, serious foodies...".[2]
מיד לאחר מכן צוינה המילה "פודי" בעיתונות הבריטית. אן באר, עורכת המגזין הלונדוני Harper's & Queen, ביקשה מהקוראים להגיב על אובססיה חדשה לאוכל. התגובות של כמה קוראים בשם פול לוי, סופר אוכל באותו מגזין. לוי שיתף פעולה[3], ותרם מאמר אנונימי באוגוסט 1982, והגדיר לראשונה את המונח כשכתב: "הפודים הם 'פודיסטים'. הם לא אוהבים ומתעבים את כל מי שאינם פודים".[4] ואפיין את עצמו בתור "מלך פודי נוראי, הבטן־שלו־גדולה־מהעיניים־שלו, מקורי, בעל־תיאבון־בלתי־נשלט, ממצמץ־בשפתיים"[3]
המילה נפוצה במהירות, בין היתר בגלל שבאר ולוי המשיכו לנקוט צעדים בקידום המונח כהוציאו לאור בשנת 1984 ספר, The Official Foodie Handbook.[5]
עיסוק
פודי'ז הם קבוצת תחביבנים מובהקת. תחומי עניין ופעילויות אופייניות שלהם כוללות את ענף המזון, יקבים וטעימות יין, מבשלות בירה וטעימת בירה, מדעי מזון, מעקב אחר פתיחות וסגירות של מסעדות, טרנדים במזון, בריאות ותזונה, שיעורי בישול ותיירות קולינרית. עם זאת, פודי יכול לפתח עניין מסוים בפריט ספציפי בלבד.[6]
התרחבות התופעה
העניין בקרב פודי'ז בשנות השמונים והתשעים הוליד את ערוץ Food Network האמריקאי וכן תוכניות אוכל אחרות, סרטים פופולריים ותוכניות טלוויזיה על אוכל כמו Top Chef ו-Iron Chef, רנסאנס בספרי בישול מיוחדים, כתבי עת מיוחדים כמו Gourmet Magazine ו-Cook's Illustrated, כמו גם הפופולריות ההולכת וגוברת של שוקי החקלאים,[7] אתרי אינטרנט מוכווני אוכל כמו Zagat ו-Yelp, פרסום וקריאת בלוגים של אוכל כמו Foodbeast ו-foodieworld, חנויות המתמחות בכלי מטבח כמו Williams Sonoma ו-Sur La Table, ואת מיסוד תואר "הסלבריטי-שף".
לפודי'ז יש נוכחות משמעותית במדיה החברתית; אוהבי אוכל יצרו ערוצי YouTube משלהם, שבהם הם מראים מה הם מבשלים ואיפה הם אוכלים ברחבי העולם.[8] הפך זה גם למנהג מקובל לצלם תמונות של אוכל ומשקאות הנצרכים בבית או בחוץ ולשתף אותם בפייסבוק, בטוויטר, ובעיקר באינסטגרם.[9]
בישראל
גם בישראל מאז תחילת המאה ה-21 עלתה מגמה בקרב ציבור הפודי'ז שהלכה וגדלה בהיקפים גדולים, לצד גדילה במספר המסעדות והתפתחות היצירתיות הקולינרית. תופעת הפודי'ז מוכרת בכל רחבי הארץ, אך ניכרת בעיקר בתל אביב, לאור המגוון הרחב בעסקי מסעדנות של השפים המובילים.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ The American Heritage Dictionary of the English Language, 4th, Boston: Houghton Mifflin, 1992, מסת"ב 978-0-395-82517-4
- ^ G. Greene in New York Magazine (2 June 1980); Oxford English Dictionary at "foodie"
- ^ 3.0 3.1 Paul Levy, "What is a foodie?" in The Guardian (14 June 2007)
- ^ V. Woods [editor] in Harpers & Queen (August 1982); Oxford English Dictionary at "foodie"
- ^ Ann Barr and Paul Levy, The Official Foodie Handbook. London: Ebury Press, 1984. מסת"ב 0 85223 348 5
- ^ "Brew & Chew". Jayanth Dev India's Best Online Review Site.
- ^ The Healthy Foodie (31 ביולי 2008). "Canadian Farmers Markets: Where to Find Them". AOL Life & Style. אורכב מ-המקור ב-1 בספטמבר 2008. נבדק ב-5 במאי 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Holmberg, Christopher (2014-03-05). "Food And Social Media — A Complicated Relationship". Huffington Post. נבדק ב-2018-01-20.
- ^ Kugel, Alison (2017-06-01). "How 'Food Porn' Posted on Social Media Has Become an Industry". Entrepreneur. נבדק ב-2018-01-20.
