פאצ'אקוטי

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. פאצ'אקוטי (Pachacuti, רעידת אדמה בקצ’ואה) הוא כינויו של הקיסר התשיעי בשושלת האינקה, אינקה יופאנקוי (Inca Yupanqui, 1471 – 1438).

פאצ'אקוטי עלה לשלטון ב-1438. במהלך 55 השנים הבאות כבשו פַּאצַ'אקוּטִי (1438 – 1471) ובנו טוֹפָּה אִינְקָה (1471 – 1493) את כל השטח שכיום מהווה את פרו וכן שטחים נרחבים באקוודור, בבוליביה ובצ'ילה.

ראשונים הובסו העמים השכנים דוברי שפת האיימרה מאזור אגם טיטיקקה, הקולה (Colla) והלופאקה (Lupaca). אחריהם הובס עם הצ'אנקה (Chanca) שממערב, שהיה היריב הגדול ביותר לאינקה ושכמעט הצליח לכבוש את קוסקו. בנו ויורשו של פַּאצַ'אקוּטִי, טוֹפָּה אִינְקָה, הכניע את ממלכת קיטו האדירה (ששכנה באזור אקוודור של ימינו), עד שרק שבט גדול אחד, שבט צִ'ימו (Chimú) שבצפון פרו שהצטיין ברמתו התרבותית המפותחת, הוסיף להתנגד לכובש. לאחר שטופה אינקה הביס את בעלי הברית הצפוניים של הצ'ימו ועקף את הביצורים שנועדו להגן על השבט מדרום, נכנע יריב אחרון זה.

הדרך שבה הצליחו פַּאצַ'אקוּטִי ובנו לנצח את העמים האחרים הייתה שילוב בין עורמה דיפלומטית לכשרון צבאי. צבא האינקה היה מאורגן היטב בהשוואה ליריביו וגדל עם הרחבת האימפריה על ידי צירוף התושבים הנכבשים לצבא. לפני כל מסע כיבוש, נעשה ניסיון לשכנע את שליטי היריב להיכנע ללא קרב, ובתמורה יושארו לשלוט על שטחיהם במסגרת אימפריית האינקה (הגם שיועץ מטעם האינקה יופקד על "המדיניות הגבוהה"), ילדיהם יקבלו חינוך מלא, והיחס אליהם יהיה כאל אצילים בהיררכיה של האינקה. לעומת זאת אם יתנגדו, יוענשו ללא רחם. אם לא הספיקו תנאים אלה ומראה הצבא בן 200,000 הלוחמים לשכנע את היריב, ניתן האות להסתערות שבה בדרך כלל נוצח היריב, וחיל מצב מבני האינקה הוצב בשטח הכבוש. בעקבות החיילים באו פקידי ממשל ומהנדסים ולשון האינקה, הקצ’ואה, הוכרזה כשפה הרשמית. אם נעשו ניסיונות של מרד הייתה האוכלוסייה כולה צפויה להגליה.

גדולתו של פַּאצַ'אקוּטִי הייתה לא רק בשדה הקרב. הוא כונן אימפריה אדירה על פי עקרונות מוגדרים היטב ובאופן שיטתי להפליא. המבנה הארגוני ההיררכי, אפשר לעם קטן יחסית לייצר ממאות שבטים שונים, יושבי אזורים גאוגרפיים שונים בתכלית ונבדלים במנהגיהם, לשונותיהם, עיסוקיהם ואמונותיהם, אימפריה אחת בת 6 מיליון נפש.