פאנצר סימן 7

פאנצרקאמפווגן סימן 7 'לובה'

מידע כללי
סוג	טנק כבד מאוד
מדינה מייצרת
שנת ייצור	1942 (תכנון בלבד)
דגם עוקב	פאנצר סימן 8
מידע טכני
אורך	7.74 מטר
רוחב	3.83 מטר
גובה	3.08 מטר
משקל	90 טון
מהירות	35 קמ"ש
מנוע	בנזין, 800 כוח סוס
שריון	100-140 מ"מ
צוות	5
מערכות נשק
חימוש עיקרי	תותח 88 מ"מ

פאנצר 7 'לובה' (Panzerkampfwagen VII Löwe מגרמנית: אריה) היה טנק כבד מאוד נסיוני שפותח על ידי גרמניה הנאצית בין השנים 1941-1942.
הטנק לא הגיע אף לשלב האב טיפוס ונזנח לטובת פרויקט המאוס והטייגר 2.

פיתוח

החל משנת 1941 החלו מהנדסים בגרמניה הנאצית לתכנן טנק מסוג כבד מאד (מעל 75 טון) שהיה אמור לעמוד באיומים הרבים בשדה הקרב וכלל תותח בעל קוטר גדול כדי להתמודד עם הגנות האויב ושריון האויב. הרעיון לפיתוח מפלצת שריון שכזאת עלה אחרי שהגרמנים נתקלו בתכנונים הסובייטים לטנק כבד מאד משלהם. בראשית הדרך תוכננו שני דגמים:

• Leichte (קל): בעל שריון קדמי של 100 מ"מ פלדה, צריח בחלק האחורי של הכלי, תותח 105 מ"מ ובמשקל 76 טון.
• Schwere (כבד): בעל שריון קדמי של 120 מ"מ פלדה, מבנה שמזכיר את טנק הטייגר 2 בעל צריח במרכז הכלי, תותח 105 מ"מ ובמשקל 90 טון.

כאשר בחן אדולף היטלר את התקדמות הפרויקט הורה לזנוח את דגם ה-Liecht ולהתמקד בדגם הכבד יותר, בנוסף ביקש לערוך שיפורים לטנק בצורת החלפת התותח לתותח 150 מ"מ, שדרוג המיגון לכדי 140 מ"מ (שריון קדמי) ושדרוג המנוע על מנת להגיע למהירות 30 קמ"ש. תכנון טנק הפאנצר סימן 7 בדגם ה-Schwere התקדם ונעשו בו שיפורים נוספים כמו מנוע 12 צילנדרים בעל 800 כ"ס שהביא את הכלי למהירות 35 קמ"ש והחלפת התותח לתותח 88 מ"מ.
כאמור, בסוף 1942 הפרויקט כולו נזנח לטובת פרויקט הפאנצר סימן 8 מאוס שהיה אף הוא טנק מסוג כבד מאד אשר הגיע מעט רחוק יותר מהפאנצר סימן 7, כאשר ממנו יוצרו שני אבות-טיפוס.