נאזהורן

נאזהורן

מידע כללי
סוג	משחית טנקים
מדינה מייצרת
שנת ייצור	1942
דגם עוקב	יאגדפנתר, יאגדפנצר 4
מערכה מרכזית	מלחמת העולם השנייה
מידע טכני
אורך	8.44 מטר (כולל תותח)
רוחב	2.95 מטר
גובה	2.65 מטר
משקל	24 טון
מהירות	42 קמ"ש
טווח פעולה	235 ק"מ
מנוע	בנזין, 300 כוח סוס
שריון	10 - 30 מ"מ
צוות	4 - 5
מערכות נשק
חימוש עיקרי	תותח 88 מ"מ
חימוש משני	מקלע MG34

הנאזהורן (בשמו המלא; Sd.Kfz. 164 Nashorn, מגרמנית; 'קרנף') הוא משחית טנקים אשר פותח בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי גרמניה הנאצית. הכלי פותח על בסיס טנקי הפאנצר סימן 3 וסימן 4 וכלל תותח 88 מ"מ המורכב מעל התובה בתא בעל מיגון קל ופתוח.
משחית הטנקים היה מיועד להיות פתרון זמני לאיומים בשדה הקרב אל מול הצבא האדום אך הוכיח את עצמו כמשחית טנקים מוצלח ויצורו והשימוש בו המשיכו עד סוף המלחמה באירופה בשנת 1945.

תכנון ופיתוח

במהלך מבצע ברברוסה בשנת 1942 עם הלחימה של הצבא הגרמני אל מול הצבא האדום, נפגשו הגרמנים לראשונה בטנקים הרוסים בהם טנקי ה-KV וה-T-34. הניסיון הקרבי הזה העלה בפני הגרמנים את הצורך באמצעים בעלי עוצמה רבה מהקיים כדי להתמודד עם השריון הרוסי, צורך זה עיצב מחדש את רוב תוכניות הפיתוח ויצר מספר כלים. פיתוח הנאזהורן, כמו פיתוחים נוספים דוגמת המארדר 3, היו מיועדים להיות עיצוב זמני למשלוח מהיר לשדה הקרב בעוד שמשחיתי טנקים ממוגנים ומוצלחים יותר (כמו היאגדפנתר) היו עוד בפיתוח.

חיילים קנדים בוחנים נאזהורן באיטליה.

הכלי פותח בהתחלה בשם Hornisse (מגרמנית; 'צרעה') עד שבשנת 1944 שונה שמו לנאזהורן בהוראה של היטלר.
הבסיס לנאזהורן היה פיתוח של חברת Alkett אשר שילב אלמנטים מטנקי הפאנצר סימן 3 וסימן 4, בשם גשיצווגן III/IV אשר יועד להיות פלטפורמה לתותח סער או משחית טנקים. על הגשיצווגן הורכב בחלקו האחורי, תותח מסוג PaK 43 L/71, בעל קוטר של 88 מ"מ, תותח נ"ט מהמוצלחים שפותחו במלחמה. תותח זה היה מסוגל לחדור שריון בעובי 190 מ"מ ובמרחק 1,000 מטר, מה שהפך את הנאזהורן למשחית טנקים מוצלח מאוד.

הנאזהורן, למרות כוח האש הרב שלו, התאפיין במיגון קל מאוד. תא הלוחמים של הכלי בו היה מורכב התותח היה פתוח כלפי מעלה מה שחשף את הצוות לפגעי מזג האוויר ורסיסים, התא עצמו היה עשוי שכבה דקה של בין 10 ל-15 מ"מ פלדה. הטווח של תותח ה-88 מ"מ אפשר לנאזהורן להתנהל אל מול האויב בטווח של עד קילומטר ממנו, מה שפיצה על המיגון הלקוי.
בין השנים 1942 עד 1945 יוצרו סך הכל 494 כלים, רובם הגדול יוצר במהלך 1943.

קישורים חיצוניים

• תיאור הכלי באתר אכטונג פאנצר.
• תיאור הכלי באתר רכבי מלחמת העולם ה-2.