פאל פורו
 | |
| לידה |
22 בפברואר 1884 וינה |
|---|---|
| פטירה |
29 בינואר 1942 (בגיל 57) בודפשט |
| שם לידה | Fischer Pál |
| שפות היצירה | הונגרית |
פאל פורו (במקור עד 1899 פישר,[1][2] לרוב בחו"ל: Paul Forro, בהונגרית: Forró Pál; וינה, 22 בפברואר 1884[3] – בודפשט, 29 בינואר 1942) היה עורך דין, סופר, מחזאי, תסריטאי, מתרגם ספרותי, מומחה לתיאטרון וקולנוע יהודי-הונגרי. בשל יהדותו וכתיבתו הבקורתית על המשטר הוא נכלל במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, לאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות ודינם היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).
ביוגרפיה
פאל פישר נולד במשפחה יהודית כבנם של לזאר פישר (ליפוט), סוחר, ושל רגינה גלזר. הוא סיים בית ספר תיכון בבודפשט, ולאחר מכן, ב-1906, קיבל תואר במשפטים באוניברסיטת פרנץ יוזף המלכותית ההונגרית בקולוז'וואר,[4] אך הוא עבד כעורך דין רק במשך זמן קצר. לאחר מכן, לימד בבית ספר למקצועות מסחר במשך כמה שנים. מאמריו הראשונים פורסמו ב"ידעות בודפשט" ובכתב העת עבר ועתיד. הרומן הראשון שלו, "סיפורו של תקופה כסטודנט", ראה אור ב-1917, עליו כתב לאיוש נאג'י שבחים ארוכים. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, היה ראש המחלקה לאמנות שהוקמה על ידי המועצה המבצעת של אולפני הקולנוע החברתיים.[5] בשנות ה-30 הופיעו כתביו בעיתונים כמו פסטר לויד, פאטה מורגנה (Délibáb), ובכתבי עת שונים.[6]
הוא היה בעל הטור במגזין "חיי תיאטרון" (Színházi Élet), שם גם פרסם את שיריו. הוא הקים את "עיתון הרדיו ההונגרי" (Magyar Rádió Ujság), אשר, עם זאת, עד מהרה חדל להתקיים.
הוא היה המייסד והמזכיר הכללי של אגודת סופרי הבמה ההונגרית (לצד הנשיא ינה הלטאי – בן דודו של בנימין זאב הרצל), וסגן הנשיא של אגודת הקולנוע ההונגרית הלאומית, שאותה ייסד גם כן. הוא היה חבר מועצת המנהלים של מועדון ה-PEN ההונגרי.
כתסריטאי, הוא אחד מיוזמי הפקת הקולנוע ההונגרי. כמה מהרומנים שלו ומאמריו האנתרופולוגיים התרבותיים המתארים את התקופה פורסמו תחת שם הבדוי P. Heath, GP Heath. הוא גם השתמש בשמות בדויים מקס הנברג, פאל פישר, אנג'לו, גזה קרטס ואנדרה הבשי, בעיקר בשל ההגבלות של החוקים היהודיים.
בין שתי מלחמות העולם, הוא היה בין עשרת הסופרים הנקראים ביותר בקרב התלמידים. תולדות הספרות מכירה כ-100 רומנים שלו. הוא עצמו נזכר ביותר, היו בערך 120 לדבריו. שלושה רבעים מהם (75) פורסמו בסדרת רומני הכרך של מיקלוש פראגו.
היסטוריונים ספרות בני זמננו סיווגו בעיקר את יצירותיו כספרות פרוצה. כמובן שיש להבין זאת ביחס למושגים של הונגריה של זמנו, בין שתי מלחמות העולם. העובדה היא שבניגוד לסופרים עכשוויים מפורסמים אחרים, הוא מעולם לא נתבע ולא הועמד לדין תחת התואר הזה. אחרים מדגישים את התיאור הפסיכולוגי ביצירתו.
אנשים רבים רואים את הסיבה לכך שהוא נשכח כמעט לחלוטין לאחר מלחמת העולם השנייה בבחירת הנושא שלו, באהדה הגלויה שלו למעמד הביניים הגבוה.
הוא נפטר מסרטן הכבד ב-29 בינואר 1942 לאחר מחלה ממושכת.[7][8] פורו הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
משפחתו
אשתו היא הכימאית ג'רג'י קונווארי, בתם של פילפ קונווארי ושל מריה גולדמן, לה נישא ב-26 באוקטובר 1911 בבודפשט.[9]
לקריאה נוספת
- Forró Pál szócikk - Magyar Zsidó Lexikon, 1929, szerk. Újvári Péter, online
- Forró Pál szócikk - Magyar Életrajzi Lexikon 1000-1990, MEK OSZK, online (פאל פורו בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái, IX. kötet, 1992, Forró Pál szócikk, 451-458. hasáb (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגריפ)
- Balogh Gyöngyi: Budapesti évek (Fejős Pál magyarországi pályakezdése) Filmspirál 10. évfolyam (2004) 33(2). szám (שנות בודפשט, התחלת הקריירה של פאלפופרפ)
קישורים חיצוניים
- רשימת סופרים אסורים על פי הצו הממשלתי הראשי 10.800/1944. .M. E (בהונגרית)
- פאל פורו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 136158/1899. Forrás: MNL-OL 30793. mikrofilm 409. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1900. év 8. oldal 27. sor
- ^ Egyes forrásokban a többek között az ő műveit is betiltó 1944-es BM rendelet alapján tévesen: Friedmann. Azonban a névváltoztatásról ld. a 136158/1899 BM rendeletet. http://www.macse.hu
- ^ "Születési bejegyzése a bécsi izraelita hitközség születési akv. 2347/1884. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-09-14.
- ^ Egyes forrásokban Budapesten
- ^ Balogh
- ^ Ígyǃ Írásban emlegetik Kérdőjeles Magazinként is.
- ^ Bp. XIV. kerületi állami halotti anyakönyv, 114/1942.
- ^ A korabeli pesti szóbeszéd szerint a zsidótörvények miatti elkeseredésében öngyilkos lett.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 1385/1911. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-23.
37028433פאל פורו