ערס

עַרְס הוא קטגוריה חברתית שלילית בשיח הישראלי, המייחסת לגברים יהודים מזרחים אופי עברייני, נטייה לאלימות, חזות חיצונית מצועצעת, ולשון עילגת. היא מזוהה באפיון התנהגותי-תרבותי וכוללת מוטיבים לשוניים, התנהגותיים, תרבותיים ותעסוקתיים רבים.

יש המבקשים לטשטש את ההקשר העדתי ולטעון כי הכינוי עוסק רק באופי ולא במוצא עדתי ושהוא מתייחס בעיקר לדמויות "לא נחמדות" ול"עושי צרות" למיניהם. אך בפועל הסממנים התרבותיים והעדתיים וקיומם של ביטויים כמו "ערס אשכנזי" או "ערס רוסי" מראים כי לא כך הדבר וזהו סטריאוטיפ המשויך בעיקר למזרחי.

אטימולוגיה וכינויים אחרים

מקור המילה ערס במילה הערבית عَرْص (תעתיק מדויק: עַרְץ), שמשמעותה המקורית רועה, ובהשאלה - נָבָל.

הגינונים שימשו בסטראוטיפ לגברים ממוצא מזרחי ויוחס להם רקע עברייני, מגורים בשכונות רוויות פשע, חזות חיצונית מצועצעת, ריבוי צמידי זהב ("גורמטים") ושרשראות מוזהבות. בנוסף יוחס להם דיבור בשפה עילגת, חוסר השכלה ושימוש באלימות מילולית ופיזית.

הדימוי של הערס רווח במדינה עוד מיום הקמתה. פעם הוא זכה לביטוי "פושטק" ("ריקני" - מיידיש) ולאחר מכן - צ'חצ'ח.

דמות נשית המקורבת לערס כונתה בשם פרחה. סטריאוטיפ זה כרוך ברקע חברתי דומה: הפרחה עשויה להיות בת-זוגו, שכנתו, או בת משפחתו של הערס, אך לה גינונים שונים משל הערס הגברי. בשנים האחרונות נוצרו גם הביטויים "ערסית", כאשר זו קרובה יותר בתדמיתה אל הערס, ו"פְרֵח" (פרחה בלשון זכר) או "פרחול", הקרוב אל הפרחה.

לעיתים מכונים בלעג אנשים המאיימים לריק בכינוי "ערס צעצוע", מכיוון שהם מנסים לאיים באופן המזוהה עם הערס, אך חסרים את היכולת לבצע את איומם, בדומה לצעצוע.

ביטוי שמשמש לעיתים במקום "ערס" הוא "ערסוואת". מונח זה הוא חידוש יהודי-ישראלי דמוי-ערבית; צורת הריבוי הנכונה של ערס בערבית היא ערסאת.

בפסיקה

פסק הדין מישל מלכה נגד התעשייה האווירית לישראל עסק בתביעה שהגיש מועמד לעבודה נגד מעסיק, לפיו הופלה בקבלה לעבודה עקב מוצאו המזרחי. בין השאר נאמר שמנהל בנתבעת הגיב בשאלה "מי זה הערס הזה" למראה קורות החיים של התובע. בית הדין האזורי לעבודה העיר על כך: "נראה כי 'ערס' היא מילת גנאי המקושרת להתנהגות וולגארית ומזוהה יותר – גם אם לא רק – עם זהות מזרחית סטריאוטיפית".

בפסק דין אחר של בית דין האזורי לעבודה בתל אביב נאמר: "לאחר ששקלנו את הדברים בהתחשב באופי המיוחד של יחסי עובד-מעסיק, אנו סבורים שהביטוי שנאמר על ידי איתן פעמיים ('ערס קטן') הוא ביטוי העלול לבזות אדם בשל מעשים או תכונות המיוחסות לו. אין מדובר בקללה 'סתם' כגון 'אידיוט' אלא במילת גנאי שמטרתה לייחס לאדם שיוך קבוצתי מסוים על מנת להשפילו או לרמוז על נחיתותו."

בשפות אחרות

סטריאוטיפ דומה, אך לא מוכוון עדתית, קיים ברחבי העולם, למשל: צ'אב (Chav) - בבריטניה, גוֹפְּנִיק (го́пник) - במזרח אירופה, קאני (Cani) - בספרד.

ראו גם

• צ'חצ'ח
• פרחה
• מסעודה משדרות
• גריזרס (באמריקה)

לקריאה נוספת

• רוביק רוזנטל, מילון הסלנג השלם, כתר הוצאה לאור, 2005.
• "ערסים ופרחות", הכיוון מזרח 16, 2008 (כתבה ב"הארץ")

קישורים חיצוניים

• רוני סבג-אלבין, ה-ע' של הערס, באתר "העוקץ", 29 באוקטובר 2012
• רוני סבג-אלבין, הערס, איום על סלע קיומנו, באתר "העוקץ", 1 בנובמבר 2012
• "שונא ערבים, מתלבש כמו אחד": ניסיון להסביר את ה"ערס" הישראלי- ראומה, בלוג עם תודעה
• שחר אטואן, הערס האשכנזי, יש חיה כזאת, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2014
• רון כחלילי, להיות ערס, או להיות אשכנזי? זאת הברירה, באתר ynet, 27 באוקטובר 2014

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31758420ערס