עריכה
|
עיינו גם בפורטל
פורטל עולם הספר מציג את מכלול הערכים והנושאים הקשורים לעולם הספר וההוצאה לאור והתפתחותה מהעת העתיקה ועד ימינו, מונחים מרכזיים, מושגים, מאמרים נבחרים, תמונות, קישורים שימושיים ועוד. |
עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.
סוגי העריכה ומרכיביה
בעריכה נכללות פעולות מסוגים שונים:
עריכת לשון
- כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, וכן הקפדה על אחידות כתיבתו של הספר בהתאם למערכת כללים, כגון כללי הכתיב המלא. עריכה לקויה בולטת מאד לעין כאשר באותו עמוד, ולעיתים אף באותו משפט, מופיעה מילה בשתי צורות כתיב שונות.
- תחביר: ניכוש שגיאות תחביריות ממשפטי הספר, הקפדה על פיסוק נכון.
- ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים בצורה מעורפלת או לא נוחה לקריאה, ביטול מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אף העלונים בענייני לשון שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית, הנכתבים בידי חוקרי לשון, שהם "טלית שכולה תכלת", זוכים לעריכה לשונית.
עריכה עניינית; עריכת תוכן (בספר עיון)
- בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הספר.
- שינויי שלד, הערות לגבי מבנה הספר ותוכן העניינים, לדוגמה שינוי בסדר הפרקים, הכותרות וכותרות המשנה, מחיקת פרקים או איחודם וכולי.
- הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הספר.
- הצעות להרחבת הדיון בנושאים הראויים לכך.
- הצעות למתן שמות טובים יותר לפרקי הספר ולסעיפיו.
- איתור פגמים נוספים בספר, ובהם כפילות, חוסר התאמה בין פרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושאו של הספר (ולכן הם מיותרים), משפטים חריפים יתר על המידה (ולכן יש לרכך אותם).
עריכה ספרותית (בסיפורת)
- שינויים במבנה הספר והתפתחות העלילה בו, לשם יצירת הרמוניה
- תיקוני שלד, לדוגמה שינוי בסדר הפרקים, מחיקת פרקים או איחודם וכולי
- שכתוב משפטים ופסקאות שסגנונם לקוי
- עריכת המשלב הלשוני; של המְספר ושל הדמויות
- עריכה גרפית
- ביצירה המלווה באיורים, נדרשת עריכה גרפית, המטפלת בשילוב של האיורים והטקסט: קביעת השטח שיוקדש לאיור, מיקומו על פני הדף וכדומה
עריכה תורנית
- סגנון עריכה ייחודי לספרי קודש, שונה מעריכת טקסטים של חול, הן מבחינת התוכן, והן מבחינת סגנון הניסוח והפיסוק.
עריכת תרגומים
עורך התרגומים עורך את תרגום הספר שקיבל מהמתרגמת, אך עובד בצמוד גם לטקסט בשפת המקור, ולפיכך עליו להיות מצוי בשפת המקור. הוא משווה את התרגום למקור ומתקן שגיאות שנפלו לשיטתו במהלך התרגום, או מתערב לפעמים ב"החלטות התרגומיות" של המתרגמת. לדוגמה, על עורך התרגום של "יוליסס" להיות מצוי באנגלית, ועל עורך התרגום של "קלאס" להיות מצוי בספרדית. עורכי תרגום רבים מבצעים במהלך העבודה גם עריכת לשון.
עריכה לדפוס
- ריווח בין הפסקאות והפרקים.
- קביעת סוגי האותיות שבהן תודפס כל מילה בספר.
- קביעת מבנה הטבלאות.
- האחדת עיצובו של הספר.
- היקף העריכה שלה זוכה כל ספר תלוי באיכותו של הספר המוגש לעריכה, ונתון לשיקול דעתו של המו"ל.
עריכה קולנועית
בתחום הקולנוע, עריכה (או מונטאז' מצרפתית, מלאכת הרכבה) היא אמנות הרכבת צילומים לרצפי צילומים ("סיקוונסים"), שמלווה בהרכבת הרצפים לשם יצירתו של סרט קולנוע שלם.
עריכה של כתב עת
כוללת גם את ההחלטה מה יפורסם ומה לא יפורסם. מרכיב זה בא לידי ביטוי בסיסמתו של העיתון הניו יורק טיימס "All the News That's Fit to Print" - "כל החדשות שראויות לדפוס".
עריכת סדרה; עריכת סוגה
עורכים אלה עובדים בתוך הוצאות הספרים, או מחוצה להם, כעצמאים. עורך סדרה מנהל סדרת ספרים, שבה הוא מלקט את הכותרים שלהבנתו מתאימים לשכון יחד, עבור הוצאת הספרים. עורך של סדרת ספרים מתורגמים נמצא בדרך כלל בקשר עם סוכנים ספרותיים ועם סוכנויות ספרים בעולם, כדי להביא לקורא המקומי את הספרים הנכונים לשיטתו. עורך סדרת מקור יביא להוצאת הספרים את הסופרים המקומיים שלדעתו צריכים להיות בקדמת הבמה.
עורכת סוגה תעבוד בדרך כלל בתוך הוצאת הספרים. היא תחליט עבור המו"ל אילו ספרים בסוגה שלה יצאו לאור. לדוגמה, עורכת ספרי ילדים, עורכת ספרי עיון וכיוצא באלה.
יחסי מחבר-עורך
המפגש הראשון של המחבר עם עבודת העורך עשוי להיות חוויה מאד מעניינת, עקב הכמות העצומה של ההערות שיש לו אודות הספר "המושלם" שהוגש לו. גם כאשר הספר שנמסר לעורך הוא באיכות סבירה, אין זה נדיר שהערות העריכה יתייחסו לכל פיסקה בספר.
עריכה נרחבת, הכוללת השמטת קטעים מסוימים ושינוי אופן הצגתם של קטעים אחרים, והתנגדות של הסופר לביצועה, מקובלים במקרה של ספרות יפה. קל להבין התנגדות זו, שהרי ביצירה מסוג זה חשיבות גדולה לא רק לתוכן, אלא גם לאופן הגשתו, מבחינת המילים והתחביר שנבחרו. גם בקרב מחברים של ספרי עיון ישנם הנפגעים מאד מהניסיון לערוך את יצירתם, ומגלים התנגדות עזה לכך.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דוד הרבנד, קיצור שולחן עורך, ישראל, תש"ף 2020 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ערך |
 ציטוטים בוויקיציטוט: עריכה |
- מנחם פרי, מה הם עושים שם מול הטקסט?, באתר "הספריה החדשה"
- אברהם ב. יהושע, סופר ועורך, או מחרֵטה במקום מִתקן, באתר "הספריה החדשה"
- יואל קטן, הכנת ספרים ומאמרים בספרות התורנית, באתר "דעת"
- דפנה שחורי, למי אכפת מרבי מכר?, באתר nrg, שיחה עם עורכים, חלק ראשון, 28 באפריל 2006
- דפנה שחורי, ביקורת הספרות, חיה או מתה?, באתר nrg, שיחה עם עורכים, חלק שני, 5 במאי 2006
- אלי גיא, עריכה לשונית מהי, באתר שפה יפה
- ימימה עברון, עניינים לשוניים, באתר רשימות
- יעקב רביבו, הניסוחון: 10 טיפים לשיפור הטקסט, מקבץ שגיאות לשוניות נפוצות וחלופותיהן התקניות
- יובל דרור, הקורא מספר אחת, באתר העין השביעית, 9 במרץ 2016
- מה זו עריכת כתב עת עבורך?, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, מאי 2021
עריכה, דף שער בספרייה הלאומית
36236056עריכה