עקרון קליעת הרעים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיקרון קליעת הרעיםאנגלית: Principle of Evil Marksmanship) הוא עיקרון בקולנוע וטלוויזיה הקובע שבמהלך סצנת לחימה כלשהי, היריבים ביצירה הבדיונית יופעלו לפי דרישות העלילה, ללא קשר ליכולות שלהם, ההכשרה שלהם והמוניטין שלהם. לדוגמה, צלפים בסרטי פעולה לעיתים קרובות יורים רע מאוד וכמעט שלא פוגעים בדמויות הראשיות. בדרך כלל הם מסוגלים לפגוע במטרה רק אם היעד הוא חסר ערך משמעותי בעלילה או אם מותה של הדמות יקדם את העלילה. המונח הופיע לראשונה בשנת 1980, על ידי מבקר הקולנוע רוג'ר איברט בספר "מילון מונחים קטן לסרטים". המונח הוגדר כ:

הרעים תמיד יורים גרוע בסרטים. שלושה נבלים עם עוזים ילכו אחרי הגיבור וירססו אותו באלפי צרורות שיחטיאו אותו, ולאחר מכן הוא יהרוג אותם באמצעות אקדח.

העיקרון פועל בדרך כלל במערבונים, סרטי פעולה, סרטי אמנויות לחימה וגם בספרי קומיקס. העיקרון מושם ללעג לעיתים קרובות על ידי מבקרים, סאטיריקנים ומעריצים. איברט עצמו הירבה להשתמש במונח בביקורות שלו[1].

הבהרה: ערך זה עוסק בנושא תרבות ובידור, מידע מינימלי זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה לגיטימציה.

38363898עקרון קליעת הרעים