עקדת יצחק (סיגל)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | ג'ורג' סיגל |
| תאריך יצירה | 1973 |
| טכניקה וחומרים | יציקת גבס |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 259.08 |
| רוחב | 213.36 |
| גובה | 274.32 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום |
ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, מוזיאון תל אביב לאמנות תל אביב שבישראל |
| קואורדינטות | 32°04′26″N 34°46′45″E / 32.0739°N 34.7792°E |
עקדת יצחק (באנגלית: Sacrifice of Isaac) הוא פסל מעשה ידי הפסל היהודי-אמריקאי ג'ורג' סיגל שנוצר בשנת 1973. הפסל מוצג בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו של מוזיאון תל אביב לאמנות.
היסטוריה
בשנת 1973, ממש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הזמינה קרן תל אביב לספרות ואמנות מסיגל את הפסל. סיגל השתמש באנשים חיים כמודלים לפסליו ועטף אותם בתחבושות גבס כך שנוצרה תבנית שאותה ניתן לצקת בחומר או להשאירה להתקשות. האמן פנה לידידו הפסל הישראלי מנשה קדישמן וביקש ממנו לבוא ולשמש מודל לפסל יחד עם בנו. קדישמן נזכר: "אני הייתי אברהם ובן היה יצחק. ג'ורג' התקשה מאוד למצוא את התנוחה הנכונה של הזרוע המניפה את המאכלת, תנוחה שתבטא את התנגדותו העזה של האב, שנצטווה להעלות את בנו לעולה".[1]
הפסל מתאר את יצחק שוכב על האדמה הסלעית ומביט מעלה אל אביו, העומד לידו. האב ספק מביט אל בנו ספק מכונס בעצמו ומאגרף את שתי ידיו, כשהסכין מופנית החוצה. סיגל יצר כאן גלגול מודרני של המיתוס היהודי של עקדת יצחק, והפנה ביקורת כלפי מדיניות פוליטית של הקרבת הבנים בשם המדינה וכלפי רוחות המלחמה של התקופה.
לא הייתה זו הפעם היחידה שבה עסק סיגל בעקדת יצחק. בשנת 1977 הזמינה אוניברסיטת המדינה קנט (אנ') שבאוהיו, ארצות הברית, את פסל "אברהם ויצחק".[2] הפסל מנציח טבח של ארבעה סטודנטים בידי חיילי המשמר הלאומי בעת הפגנה נגד מלחמת וייטנאם שנערכה ב-4 במאי 1970 (הטבח בקנט סטייט (אנ')). בפסל זה מתואר יצחק כנער בגיל גיוס, כפות בידיו וכורע על ברכיו כשהוא מביט בתחינה אל אברהם, העומד מעליו כשהוא לבוש וסכין אחוזה בידו בהחלטיות. בשנת 1979 דחתה האוניברסיטה את הפסל בטענה שהוא "מתאר אלימות". מאוחר יותר באותה שנה הוא נמכר לאוניברסיטת פרינסטון, וכיום הוא מוצג מחוץ לכנסייה שבקמפוס.
השוואה בין שני הפסלים מדגימה כיצד השתמש סיגל באותו נושא כדי להציג רעיון הפוך. במקרה של העקדה הישראלית, האב מוצג כנאבק בכל כוחו בציווי של המדינה לשלוח את בנו אל המוות. תנוחת הגוף של קדישמן כפופה, כתפיו שמוטות, עיניו מושפלות ואגרופיו פונים לאחור. האב האמריקאי, לעומת זאת, מוצג כתוקפני, החלטי; הסכין מופנית קדימה והוא נראה כאילו הוקפא במהלך תנועה אל עבר בנו.
סיגל ראה בסיפור עקדת יצחק מיתוס דתי מכונן המבטא גם את חוסר הצדק שבמלחמות כולן. ובמילותיו: "נושא אברהם ויצחק מבטא את הבסיס המוסרי של האמונות של כולם - את מסורות היהדות והנצרות".[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ערך זה משלב תוכן ממאמרו של נעם טופלברג, עקדת יצחק, ג'ורג' סיגל, באתר עמלנט
הערות שוליים
- ^ פייר רסטאני (אנ'), קדישמן; תרגום מצרפתית: אביבה ברק; עריכה אמנותית: מרדכי עומר, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, תשנ"ו 1996, עמ' 202.
- ^ אברהם ויצחק, באתר אוניברסיטת המדינה קנט (באנגלית).
- ^ ר' דקל, "עקדת יצחק ביצירתו של ג'ורג' סיגל ומלחמת וייטנאם", מותר 15 (2006), עמ' 143–146.
36221928עקדת יצחק (סיגל)