עצמאות מצרים
ההכרזה החד-צדדית על עצמאות מצרים הונפקה על ידי ממשלת בריטניה הגדולה ב-28 בפברואר 1922. באמצעות הצהרה זו, סיימה ממשלת בריטניה באופן חד צדדי את חסותה על מצרים והעניקה לה עצמאות סמלית, למעט ארבעה תחומים: יחסי חוץ, תקשורת, צבא וסודאן האנגלו-מצרית[1].
רקע
להצהרה קדמה תקופת משא ומתן בלתי חד משמעי בין ממשלות מצרים ובריטניה. תחומי המחלוקת כללו את עמדתה של מצרים בנושאי הפרוטקטורט ותפקידה העתידי בסודן. ראש ממשלת מצרים אדלי יקאן פאשה ולאומנים מצרים מתונים הצליחו להשיג את הסכמת הנציב העליון הבריטי אדמונד אלנבי להבטחת הנושא הכללי יותר של עצמאות מצרים. ממשלת הקואליציה של ראש ממשלת בריטניה לויד ג'ורג ' רצתה לשמור על הפרוטקטורט מעל מצרים. עם זאת, כאשר אלנבי איים להתפטר, מעשיו הביאו את נושא עצמאות מצרים לדיון ציבורי והובילו לתגובה רשמית ומהירה: כעבור שבועיים הוכרזה ההצהרה[1].
אף על פי שהיא נענתה לדרישותיהם המיידיות של הלאומנים המצרים להפסיק את פרוטקטורט, ההכרזה לא הייתה מספקת בעולם מכיוון שהיא לא העניקה למצרים עצמאות מלאה. ריבונות מצרים הוגבלה מאוד על ידי סעיף "נקודות שמורות" (כמצוין להלן 'ההכרזה' סעיף 3). מגבלות אלו הובילו ללחץ מתמשך על בריטניה על ידי לאומנים מצרים אשר דרשו לנהל מחדש משא ומתן על היחסים בין שתי המדינות, שהתרחש לבסוף עם חתימת האמנה האנגלו-מצרית בשנת 1936[1].
טקסט ההכרזה
הטקסט הבא פורסם לראשונה בשנת 1922. כתוצאה מכך הוא נמצא כיום ברשות הציבור בבריטניה שם פג תוקף זכויות היוצרים שלה[2].
- הצהרת מצרים על ידי ממשלת הוד מלכותו הבריטית (28 בפברואר 1922)
- והואיל וממשלת הוד מלכותו, בהתאם לכוונותיה המוצהרות, רוצה מיד להכיר במצרים כמדינה ריבונית עצמאית;
- והואיל והיחסים בין ממשלת הוד מלכותו ומצרים הם בעלי עניין חיוני עבור האימפריה הבריטית;
- העקרונות הבאים מוצהרים בזאת:
- 1. הפרוטקטורט הבריטי על מצרים הופסק, ומצרים מוכרזת כמדינה ריבונית עצמאית.
- 2. ברגע שממשלת הוד מעלתו תעביר חוק שיפוי שתחול על כל תושבי מצרים, חוק הלחימה כפי שהוכרז ב־2 בנובמבר 1914, יתבטל.
- 3. העניינים הבאים שמורים לחלוטין לשיקול דעתה של ממשלת הוד מלכותו עד למועד שיהיה ניתן באמצעות דיון חופשי וידידותי של שני הצדדים לסיים הסכמים בעניין בין ממשלת הוד מלכותו וממשלת מצרים:
- (א) ביטחון התקשורת של האימפריה הבריטית במצרים;
- (ב) הגנת מצרים מפני כל תוקפנות זרה או הפרעה זרה, ישירה או עקיפה;
- (ג) הגנה על אינטרסים זרים במצרים והגנה על מיעוטים;
- (ד) הסודאן.
- בתקופת ההמתנה עד לכריתת הסכמים כאלה, הסטטוס קוו בכל הנושאים הללו יישאר בעינו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 King, Joan Wucher (1989) [First published 1984]. Historical Dictionary of Egypt. Books of Lasting Value. American University in Cairo Press. pp. 259–260. ISBN 978-977-424-213-7.
- ^ Blaustein, Albert P.; Sigler, Jay A.; Beede, Benjamin R., eds. (1977). Independence Documents of the World. Vol. 1. Dobbs Ferry, NY: Oceana Publications. pp. 204–205. ISBN 978-0-379-00794-7.
30778330עצמאות מצרים