עמנואל אלימלך פרידר
| לידה | ט"ו בשבט תרע"ג |
|---|---|
| פטירה | כ"ט בניסן תש"ס (בגיל 87) |
עמנואל אלימלך פרידר (23 בינואר 1913 – 4 במאי 2000) היה יו"ר האיגוד המרכזי של הקהילות היהודיות בסלובקיה וסגן יו"ר הפדרציה הציונית הארצית שם, נשיא כבוד של התאחדות עולי צ'כוסלובקיה בישראל, יו"ר התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה, חבר מועצת עיריית נתניה, סגן יו"ר המועצה הדתית בנתניה, מייסד בתי הספר "שפירא", רמב"ם ורש"י בנתניה, בעל "פרס חינוך" על מפעל חיים, יקיר העיר נתניה.
ביוגרפיה
פרידר נולד בעיירה פרייוידזה Prievidza בסלובקיה. להוריו פנחס בן יעקב יצחק פרידר ולאימו שרה לבית מסינגר. בילדותו למד בישיבת "מחזיקי התורה" בטופולצ'אני (Topolčany), בישיבת סרד (Sered), ובישיבת פרשבורג בברטיסלבה Bratislava בה גם הוסמך לרבנות. למד במוסד אקדמי להכשרת מורים והוסמך להוראה. לימד שנה בבית הספר היהודי בסצ'ובצה Sečovce ושנה נוספת בבית הספר היהודי בסרד Sered. בשנת 1937 גויס לצבא הצ'כוסלובקי, וסיים קורס קצינים. באביב 1939 עם התפוררותה של צ'כוסלובקיה והשתלטות גורמים נאו-נאצים על השלטון הועבר יחד עם חיילים יהודיים רבים למחנה עבודה (בחסות הצבא). לאחר שחרורו מהצבא בספטמבר 1939 התמנה למנהל בית הספר היהודי בעיר נובה מסטו נאד והום, Nove Mesto nad Váhom בה פעל רבות בתחומי החיים השונים של הקהילה היהודית בעיר יחד עם אחיו רבה של העיר הרב אברהם אבא ארמין פרידר. עם התגברות הגזירות נגד היהודים וגירושם למחנות השמדה בפולין פעל יחד עם אחיו הרב פרידר (שהיה חבר ב"קבוצת העבודה") להצלת יהודים מגירוש.
בסתיו 1944 היה פעיל במרד הצ'כוסלובקי נגד הנאצים. עם דיכוי המרד נמלט למקומות מסתור ביערות באזור לובינה Lubina שם הסתתר תשעה חודשים יחד עם אשתו חנה ובתו מרגלית. כהוקרה על פעילותו המחתרתית בזמן המלחמה הוענק לו אות כבוד על ידי שר החינוך הצ'כוסלובקי.
בשנת 1946 נבחר ליו"ר האיגוד המרכזי של הקהילות היהודיות בסלובקיה ולסגן יו"ר הפדרציה הציונית הארצית. השתתף כנציג יהדות סלובקיה בקונגרסים ציוניים, וכן בקונגרס היהודי העולמי במונטריי Montreau בצרפת בשנת 1948. בשל פעילותו הציונית נעצר בחורף 1949 יחד עם עוד ארבעה מנהיגים יהודיים ונכלא למשך ארבעה חודשים בכלא "פאנקראץ" ׁPankrác בפראג. עם שחרורו המשיך בפעילותו לשיקום הקהילות היהודיות בסלובקיה.
באביב 1949 פעל להעברת כ-10,000 פליטים יהודיים מהונגריה לישראל דרך סלובקיה תוך ניצול קשריו עם אישים בשלטון. פעילות זו שלו כמו גם פעילות ציונית רחבה אחרת הופסקה בספטמבר 1949 מאחר ונאלץ לברוח בחופזה מגורמים עוינים בשלטון שרדפו אותו בגלל פעילות זו. ב 24 באוקטובר 1949 עלה לישראל עם אשתו חנה הלנקה בתו מרגלית ובנו אריאל באוניה "קדמה" (אוניית הנוסעים הראשונה של "צים").
עם עלייתו ארצה קבע את מושבו בנתניה ותוך זמן קצר מונה למזכיר מפלגת הציונים הכלליים בעיר. בנוסף היה חבר מועצת עירית נתניה בה כיהן בתחילת שנות החמישים ועסק בענייני חינוך רווחה קליטה ושיכון. בשנת 1956 ניהל את בית הספר במעברת "שבות עם" מזרחית לנתניה, ולאחר שנה עבר לנהל את בית הספר הממלכתי-דתי "סיני" בשכון דרום (דורה) בנתניה, אותו ניהל 22 שנה. בתקופת ניהולו קלט בית הספר הממלכתי-דתי תלמידים מרחבי שכונות דרום נתניה והפך לבית הספר הגדול באזור. עם התרחבות השכונות פעל לפתיחת שני סניפים נוספים של בית הספר בשכונות המתרחבות, ואלו הפכו בהמשך לבתי ספר עצמאיים "רשי" בקרית נורדאו, ו"רמב"ם" בנאות שקד בנתניה. בנוסף הקים פרידר בבי"ס "סיני" כתות קדם מקצועיות לתלמידי כתות ז'–ח' שהיוו בסיס לבית הספר תיכון מקצועי דו שנתי לכתות ט' וי' שגם שמו היה "סיני". בנחישותו לממש את חזונו להקים בית ספר תיכון מקצועי דתי בנתניה הצליח פרידר לקבל את הכרת הרשויות ובית הספר מקצועי דו שנתי זה הפך תוך מספר שנים לבית ספר טכנולוגי ארבע שנתי שנקרא "שפירא". פרידר ניהל את בית הספר התיכון "שפירא" במשך 16 שנה (היום נקרא בי"ס "שפירא – תמר אריאל"). בתקופה זו הקים קרן מלגות ע"ש אחיו הרב אבא אברהם פרידר לתמיכה בתלמידי בית הספר ובוגריו הסטודנטים. על פועלו החינוכי הוענק לפרידר בשנת 1978 "פרס החינוך" מטעם משרד החינוך.
במקביל לפעילותו החינוכית המשיך פרידר בעסקנות ציבורית. שימש 10 שנים כיו"ר סניף המפלגה הליברלית בנתניה, היה חבר בוועדת החינוך של עירית נתניה, וחבר המועצה הדתית בנתניה במשך 35 שנה בחלקן שימש כסגן יו"ר המועצה. על פעילותו הציבורית הענפה בנתניה ותרומתו לבניינה והתפתחותה של העיר זכה בתואר "יקיר העיר" נתניה. במישור הארצי שימש פרידר במשך 15 שנה כיו"ר התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה, ובשנת 1987 נבחר לנשיא כבוד של ההתאחדות. כתב את הספר "להציל נפשם" שיצא בהוצאת "יד ושם", ספר המתעד את פעילות אחיו הרב אברהם אבא (ארמין) פרידר בשנות השואה ואחריה. כן כתב את הספר "לתולדות הקהילה היהודית בסצ'ובצה" (סלובקיה) המתאר את מוסדות קהילת סצ'ובצה Sečovce עד מלחמת העולם השנייה. בנוסף כתב חוברות לימוד לתלמידי בתי הספר על חגי ישראל, וכן חוברות המסכמות מסכתות שנלמדו בבית הכנסת "בית מאיר" בנתניה בשעורים שנתן הרב ישראל מאיר לאו (ולאחריו בנו הרב משה חיים לאו).
בשנת 1985 יזם תערוכה על יהדות צ'כוסלובקיה בבית התפוצות שהוצגה בשנת 1990 לאחר איסוף ורכישה של המוצגים השונים לתערוכה.
עמנואל אלימלך פרידר נפטר בכ"ט ניסן תש"ס, 4 במאי 2000.
לקריאה נוספת
- עמנואל א' פרידר: להציל נפשם, דרכו של רב צעיר בשואה, הוצאת יד ושם, 1986
- עמנואל א' פרידר: לתולדותיה של הקהילה היהודית בסצ'ובצה, הוצאת ועד יוצאי סצ'ובצה בישראל, 1991
- גילה פטרן: האם מאבק על הישרדות: הנהגת יהודי צ'כוסלובקיה בשואה 1938–1944, מורשת בית העדות ע"ש מרדכי אנילביץ ת"א 1992.
- אשר בן נתן דוד שיף: הבריחה, תנועת הבריחה מאירופה לא"י 1945–1948.
