סדר קלאסי
סדר קלאסי הוא סגנון בנייה באדריכלות הקלאסית שהיה קרוב לתקן בנייה מפורט. הסדרים השונים התפתחו ביוון העתיקה עד שהגיעו לנוסח ברור ומדויק המגדיר את הפרופורציות של חלקי המבנה, ואת העיטורים (האורנומנטיקה) בכל אחד מהם. האדריכלות הרומית אימצה אליה את הסדרים הקלאסיים כמו גם אדריכלות הרנסאנס והאדריכלות הנאו-קלאסיציסטית, אשר החזירו את הסדרים הללו לשימוש.
קיימים חמישה סדרים עיקריים באדריכלות הקלאסית: דורי, איוני, קורינתי, טוסקאני ומשולב. סדרים נוספים רבים שימשו במקומות שונים ובתקופות שונות, אך השימוש בהם היה מועט יחסית לחמשת העיקריים ובראשם הדורי, האיוני והקורינתי. את הסדר לפיו נבנה בניין כלשהו ניתן לזהות בקלות לפי כותרות העמודים. ההגדרות של כל סדר כוללות את המידות הפרופורציונליות של כל חלקי המבנה, עוביים והרווחים שביניהם. בשל החשיבות שניתנה לפרופרציות ודיוק, ניתן לדעת במבנים יווניים עתיקים, אשר נבנו לפי הסדרים הקלאסיים, את מידות המבנה רק על ידי מדידת קוטר העמוד.
קיימים מבנים שונים בהם יש שימוש בעמודים מסדרים שונים. לרוב, השימוש בעמודים מסוגים שונים יוצר היררכיה וסדר במבנה. למשל: מבנה ובו עמודים איונים בקומת הקרקע ועמודים דורים בקומה שמעליה או שתי קולונדות מקבילות של עמודים משני סדרים שונים. במבנה הקולוסיאום הרומי, נעשה אף שימוש בשלושת הסדרים, הדורי, האיוני והקורינתי, בקומות שונות.
אלמנטים אדריכליים באדריכלות הקלאסית
- ערך מורחב – אדריכלות קלאסית - מונחים
רשימת אלמנטים ומושגים אלו הם מאפיינים קלאסיים בעלי צורות ופרופורציות מעט שונות בכל אחד מהסדרים הקלאסיים. כל סדר מגדיר בדיוק את המידות היחסיות של כל הרכיבים לקוטר העמוד. הרשימה מתחילה מרכיב הנמוך ביותר בחזית עד הגבוה ביותר.
- סטילובטה (stylobate) - בסיס המקדש כולו. משטח אופקי הבנוי כמו שלוש מדרגות רחבות המקיפות את כל המבנה ומרימות אותו בעדינות על מעין במה. באדריכלות הרומית הבסיס נקרא פודיום, כמו במת המנצחים במשחקים האולימפיים.
- עמודים (columns) - העמוד, או הפילסטר (עמוד מדומה), מורכב משלושה חלקים עיקריים: בסיס, גוף וכותרת.
- בסיס
- גוף העמוד (shaft) - העמוד עצמו היה בנוי מסדרה של גלילים נמוכים אשר עמדו אחד על השני. בחלק מהסדרים הגלילים הלכו והוצרו לקראת 2/3 הגובה של העמוד, דבר שנתן לו מראה מעט יותר "שמנמן". במצב כזה קוטרו העליון של העמוד היה קטן מקוטרו התחתון בכשמינית.
- חריצים (fluting) - גילוף אורכי באבן לאורך רוב גובה העמוד בצורה (בגריעה) של חצי עיגול. החריצים היו מכל צידי עמוד והסתיימו והתחילו בהתעגלות נוספת.
- אנטזיס (entasis) - קמירות מתוכננת לאורך עמוד או אלמנט אנכי אחר. בעמודים, הקמירות יוצרת עיבוי קל קצת מתחת לחצי גובה העמוד שאחר כך הולך וקטן ככל שעולים במעלה העמוד. הסיבות המשוערות לאנטזיס הן הנדסיות או אסתטיות - כדי ליצור תחושה של מבנה "אורגני" הלוחץ על העמודים.
- כותרת (capital) - חלקו העליון של העמוד המקנה לו את זהותו. בכל סדר קלאסי יש כותרת שונה לעמודים אשר לפיה ניתן בקלות לזהותו.
- אבקוס (abacus) - לבנה שטוחה הנמצאת מעל הכותרת ומעליה מונח הארכיטרב.
- אנטבלטורה (entablature) - החלק האופקי העיקרי בחזית המבנה הנמצא מעל העמודים. רכיבי האנטבלטורה משתנים בין הסדרים השונים אך לכולם מרכיבים בסיסיים זהים:
- ארכיטרב (architrave) - הקורה הראשית המונחת מעל לעמודים. הארכיטרב אינו קורה המשכית אלה סדרה של קורות קצרות שאורך כל אחת היא ממרכז העמוד למרכז של העמוד השכן.
- אפריז (frieze) - השכבה האמצעית באנטבלטורה והעבה ביותר. בסדרים האיוני והקורינתי נהגו לקשט את הפריז בפיסולים וגילופים באבן. לעיתים תועדו בפסלים אלו אלילים או דמויות מהמיתולוגיה היוונית. כל פסל הופיע במאין מסגרת המכונה טריגליף. הטריגליפים מופרדים ביניהם במטופות במקצב זהה לזה של העמודים.
- קרניז (cornice) - הרכיב האופקי העליון באנטבלטורה. הקרניז תמיד בולטת לצדדים יותר מהרכיבים שמתחתיה.
- גמלון (pediment) - חזית הגג המשולש הנראה מהחזית. הגמלון הוא הרכיב העליון של האנטבלטורה וחותם את חלקה העליון של החזית. בתוך הגמלון מופיעים בדרך כלל פסלים וקישוטים נוספים החצובים באבן הנקראים טימפנון.
הסדרים באדריכלות יוון העתיקה
- ערך מורחב – אדריכלות יוון העתיקה
הסדר הדורי
- ערך מורחב – הסדר הדורי
מקורו בצפון ובמערב יוון. המאפיין הבולט של הסדר הדורי הוא הכותרת הפשוטה והחלקה. לעמוד הדורי אין בסיס משלו. סביב העמוד 20 חריצים.
הפרתנון שנמצא באקרופוליס של אתונה ידוע בתור המקדש הדורי המושלם ביותר שנבנה. מקדש הפיסטוס הנמצא בסמוך אליו גם הוא דוגמה קלאסית של מקדש דורי והוא אף נשתמר טוב יותר עד ימינו.
הסדר האיוני
- ערך מורחב – הסדר האיוני
מקורו ממזרח יוון ומאזור איוניה שבאסיה הקטנה. המאפיין הבולט הוא הכותרת בעלת שתי הספירלות (נקראות גם וולוטות) המזכירות קרניים של טלה שנראות כמתגלגלות נוכח העומס הנשען עליהן. בסדר האיוני הקלאסי הופיעו תמיד שתי וולטות הנראות בכיוון החזית הראשית ואילו בגרסאות מתקדמות יותר של הכותרות מופיעות 4 וולטות קטנות יותר מתחת לאלכסונים של האבקוס. סביב העמוד האיוני מגולפים 24 חריצים.
הסדר הקורינתי
- ערך מורחב – הסדר הקורינתי
הסדר הקורינתי התפתח מאוחר יותר מהסדרים הדורי והאיוני והוא הקישוטי ביותר מבין הסדרים היווניים. הוא מופיע בעיקר באדריכלות הרומית ורק לעיתים נדירות במבנים יוונים. המאפיין הבולט של סדר זה הוא כותרת בעלת גילופים בצורת עלים. סביב העמוד הקורינתי 24 חריצים, כמו בעמוד היוני. ידוע כי הכותרת עוצבה על ידי הפסל היווני קאלימאכוס במאה ה-5 לפנה"ס.
סדרים נוספים באדריכלות רומית
- ערך מורחב – אדריכלות רומית
הרומאים אימצו את הסדרים היוונים והשתמשו בהם כפי שהם. בנוסף הם פיתחו סדרים נוספים שהעיקריים ביניהם הם הטוסקאני והמשולב.
הסדר הטוסקאני
מקורו של הסדר הטוסקאני, כשמו, באזור טוסקאנה שבאיטליה. סדר זה הוא למעשה הפשטה של הסדר הדורי שאומץ על ידי הרומאים. כותרת העמוד דומה מאד לכותרת הדורית וכן הפרופורציות הכבדות. העמוד הטוסקאני הוא חלק וללא חריצים כמו העמודים האחרים.
הסדר המשולב (קומפוזיטיבי)
- ערך מורחב – הסדר המשולב
סדר זה הוא שילוב של הסדר האיוני והסדר הקורינתי. בכותרת העמודים ניתן למצוא 4 וולוטות איוניות יחד עם עלים קורינתיים. הסגנון הוגדר כ"סדר" בפני עצמו ככל הנראה רק בתקופת הרנסאנס.
ראו גם
עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
פורטל יוון העתיקה | |||
פורטל האדריכלות |
קישורים חיצוניים
הסדרים הקלאסיים | |||
---|---|---|---|
הסדר הדורי | הסדר האיוני | הסדר הקורינתי | |
מונחים באדרכילות קלאסית |
סדר קלאסי23118832