עלילות הפרנקים
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
עלילות הפרנקים (בקיצור מלטינית: Gesta Francorum; השם המלא: De Gesta Francorum et aliorum Hierosolimitanorum, "עלילות הפרנקים ושאר עולי הרגל/צלבנים לירושלים") היא כרוניקה בלטינית המתארת את מסע הצלב הראשון, החל מועידת קלרמון (1095) ועד קרב אשקלון (1099). היא נכתבה בסביבות 1100-1101 לפחות עד 1130 בידי מחבר אלמוני, צלבני, איטלקאי או נורמני, מדרום איטליה כמעט בוודאות מפוליה. בשנת 1096, בתור ווסל של בוהמון הראשון גויס למסע הצלב בדוכסות פוליה (duchy of Apulia).
המחבר
במרץ הכיר את גוטפריד מבויון בדרך מאירופה לקונסטנטינופול רק בזכות לדוח[דרושה הבהרה]. על אף שהצטרף בהמשך אל רמון הרביעי, הוא לא ציין שום מידע על המסע בדלמטיה[דרוש מקור]. הוא נכח בקרב דורילאום ובנחל אנטיוכיה (Lake of Antioc) ואחד האנשים שנבחרו להיכנס לאנטיוכיה בלילה. הוא ידע מעט מילים ביוונית והציג בחיבורו דעות קדומות על האימפריה היוונית שהייתה תחת שליטת אלכסנדר. כנראה היה בן משפחה דרומית שהמשיך בעקבות טנקרד מאוטוויל (סבאו של בוהמון) לצפון איטליה, בזמן שבו נבחרו שכירי חרב נועזים.
הכרוניקה
הכרוניקה נרשמה במהלך המסע, מתחילה בסיפור הנסיעה של האלמוני תחת הנהגתו של בוהמון ולאחר מכן תחת הנהגתו של רמון הרביעי, רוזן טולוז. לעזרתו לבלר שביצע עריכות משלו. בשנת 1101, אקהארד מאאורה עלה לרגל לירושלים וראה שם את הספר, ה"ספר קטן"[1].תחילה, במאה ה-17 הניחו חוקרים כי מדובר ב-Histiria de hierosolymiatano Itinere של פייר טודבוד (Peter Tudebode) מסיברי (Civray), אולם היא נדחתה באמצע המאה ה-19, כשחוקרים צרפתים וגרמנים הגיעו למסקנה כי "עלילות הפרנקים"[2] היה המקור ממנו שאבו שאר הכרוניקים, כמו פולקו משארטר[3],ריימון מאגילר, ו'יליאם ממלסברי (William of Malmesbury), קאנון של לה פוי[4],פייר טודבוד[5] ואלומני שרשם את "Historia Belli Sacri"
בכרוניקה משבח המחבר את בוהמון הראשון[6]
ייחודיותה של הכרוניקה בכך שהיא מספקת נקודת מבט של אביר מדרג נמוך ולא של איש דת. היא מתארת פעילויות יום יומיות של הצלבנים, התקדמותם של הצלבנים, מצבי רוחם, דעותיהם הקדומות על יוון. בני תקופתו ראו בחיבור "כפרית"[7]. גיברט מנוז'אן (Guibert of Nogent) כתב בשנת 1108 את "Dei gesta per Francos" כשהוא מתבסס על מקור זה ומספר כי מקור זה "frequently left the reader stunned with its insipid vacuity" [דרוש מקור]. לערך בשנת 1106, הנזיר רוברט (Robert the Monk) של ריימס צוו בידי ראש המנזר שלו לשכתב את "unam historiam" ("היסטוריה") בגלל הסגנון והמחסור בתיאורים[8].
.... the author was a simple soldier, honest according to his lights but credulous and prejudiced and a strong admirer of Bohemond .... who hawked it round Northern France during his visit there in 1106. .... it was republished by Tudebod .... and about 1130 in the Historia Belli Sacri, a clumsy compilation using other sources eg Radulph of Caen. .... The Gesta was several times rewritten; in about 1109 by Guibert of Nogent, who added personal information and borrowed from Fulcher and who aimed at a more critical and moral tone; in about 1110 by Baudri of Bourgueil, Archbishop of Dol, who sort to improve its literary style; and by Robert of Rheims, whose popular and somewhat romantic version, the Historia Hierosolymitana, appeared in about 1122. It also inspired a short anonymous Expeditio contra Turcos, and the chapters on the Crusades in the chronicles of Hugh of Fleury and Henry of Huntington.
— (The First Crusade; Volume 1 of A History of the Crusades, Appendix I (Cambridge University Press, 1951
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Recueil des Historiens des Croisades, Historiens Occidentaux V, 21
- ^ H. Hagenmeyer, Anoymi Gesta Francorum, pp. 39-92
- ^ H. Hagenmeyer
- ^ הלך בעקבות פולקו ורמון הרביעי
- ^ היה במסע הצלב והחל לכתוב לערך בתחילת 1111, הוסיף מידע משל עצמו, כמו טבח Yaghi-Siyan. עוד מידע ראה L.J.Paetow CLV 785-6
- ^ בתשעה הספרים הראשונים מכנה אותו בשם dominus. ראה Hagenmeyer p.8
- ^ מפי בודרי מדול, לעתיד ארכיבישוף של דול, בכרוניקה שלו Historiae Hierosolymitanae ציין את "הספר הקטן". ראה Recueil des Historiens des Croisades, Historiens Occidentaux IV.10
- ^ Recueil des Historiens des Croisades, Historiens Occidentaux III, 722
