עליית תלמידי החתם סופר
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
עליית תלמידי החתם סופר הינו הכינוי לעליית יהודי הונגריה לארץ ישראל החל משנת ת"ק, בהשפעת רבי משה סופר.
אופי העלייה
בשונה מעליית תלמידי הבעש"ט ועליית תלמידי הגר"א שהיו עליות מאורגנות, והורכבו מגלי עליות עם שיירות של עשרות אנשים, שהתיישבו בארץ כקהילות מגובשות, הרי שתלמידי החתם סופר עלו בעיקר כבודדים, והתגבשו לקהילות רק אחרי עלייתם לארץ[1]. יש מייחסים את מיעוט העולים, והעדר העלייה המאורגנת, לעובדה שחיי היהודים בהונגרייה היו טובים יחסית למקומות אחרים[2].
מקובל לייחס את תחילת עליית תלמידי החת"ס לעלייתו של הרב משה זקס תלמיד החת"ס בשנת תק"ץ[3]. במהלך השנים שלאחר מכן המשיכו לעלות יהודים רבים באופן פרטי, ביניהם גם דמויות מוכרות כמו רבי אברהם שאג-צוובנר ותלמידו רבי יוסף חיים זוננפלד שעלו בשנת תרל"ג, וכן ד"ר אליעזר הלוי עוזרו האישי של משה מונטיפיורי.
תלמידים נוספים של החת"ס שעלו בין השנים תק"ץ ות"ר, הם[4]:
- ר' משה אהרן קרמזור
- ר' יצחק דנציגר
- ר' יונה לייב מנדלסון
- ר' יוחנן צבי שלאנק
- ר' יצחק פראג
- רבי שמעון דייטש
השפעת החתם סופר
ללא ספק ריבוי העולים לארץ מקרב יהודי הונגריה, היה בהשפעתו הישירה של החתם סופר שעודד את תלמידיו לעלות לארץ.[דרוש מקור] משנתו של החתם סופר הייתה שמצווה גדולה לעלות לארץ ישראל, והוא הרחיב על כך בדרשותיו ותשובותיו.
תלמידו רבי שמעון דייטש כתב מפורש כי עלייתו לארץ הייתה בהשפעת החת"ס[5].
השפעה זו באה לידי ביטוי גם אצל רבי עקיבה יוסף שלזינגר שהיה בן לתלמיד החתם סופר, והיה מראשי בוני הארץ ומעודדי העליה מקרב יוצאי הונגריה.[דרוש מקור: דרוש מקור לכך שפעולתיו של רבי עקיבא יוסף הם בהשפעת החת"ם סופר] יש אומרים כי החתם סופר תמך גם בתוכניות ההתיישבות של רבי צבי הירש קאלישר[דרוש מקור].
ההתארגנות בארץ
בשנת תרט"ז ייסדו עולי הונגריה בירושלים, את כולל שומרי החומות שהיה מהכוללים העשירים בירושלים. הכולל שנוסד בשביל לאחד את יוצאי הונגריה בארץ ולהיטיב את מצבם הכלכלי, הקים בשלב מאוחר יותר את שכונת בתי אונגרין בירושלים, במטרה לספק דירות ליהודים עניים יוצאי הונגריה.
כאשר עלה לארץ רבי אברהם שאג-צוובנר התרכזו סביבו יוצאי הונגריה בירושלים, ואולם הוא נפטר כעבור שלוש שנים בלבד, ומאז היה רבי יוסף חיים זוננפלד המנהיג הבולט של יוצאי הונגריה בירושלים.
מפעלי יוצאי הונגריה
בין מפעליהם של יוצאי הונגריה בארץ ניתן למנות את שכונת בתי אונגרין שהוקמה ע"י כולל שומרי החומות, והעיר פתח תקוה הוקמה ביוזמתו של הרב עקיבה יוסף שלזינגר. גם רבי יוסף חיים זוננפלד שלמד אצל הכתב סופר בן החתם סופר לקח חלק פעיל בהקמת שכונות בירושלים ביניהם שערי חסד ובית ישראל שנבנתה על גבי קרקע שנקנתה על שמו[6].
כוללים
כוללים רבים הוקמו בידי אנשי הונגריא. ביניהם[7]:
- כולל בתי אונגרין
- כולל זיבנבירגן
- כולל מארמארוש
- כולל מונקאטש
לקריאה נוספת
- שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה, ח"ב פרק חיבת הארץ
- רבי מנחם מנדל כשר, ארבעת הרועים
- ר' שמואל הכהן וינגרטן, החתם סופר ותלמידיו-יחסם לא"י, ירושלים תש"ה
הערות שוליים
- ^ למרות שהעלייה לא היתה מאורגנת, הרי שעשרות מקורות מתייחסים לעליית היחידים כתופעה בשם "עליית תלמידי החתם סופר. להלן כמה מהמקורות: מסכת אבות עם פירוש תפארת ציון עמ' 146, מבוא לספר קדושת הארץ והמועדים של רבי יצחק דוד שאג, בינו שנות דור ודור עמ' 57, בשערי ירושלים עמ' סה
- ^ האיש על החומה
- ^ האיש על החומה ח"ב פרק חיבת הארץ
- ^ "החתם סופר ותלמידיו-יחסם לא"י", ירושלים תש"ה
- ^ ”ואני תלמידו של רבינו הקדוש מאור הגולה רבי משה סופר ז"ל שתורתו הקדושה נטעה בליבי החובה לעלות לירושלים”.
- ^ ראה בהרחבה בספר האיש על החומה
- ^ מתוך חכמי הונגריא והספרות התורנית בה עמ' 12